למה אני רואה
חודרת אל נבכי הנשמה
רואה מחיוך,
רואה מקמט מוקדם מדי
רואה ממבט מושפל
למה הראייה בעיני כל כך בטוחה
אפילו שיודעת אני שכחוש היא מוגבלת. מטעה.
מצמצמת לפעמים ומאידך - מאדירה
אך משהו בי אומר לי לשים בה את מבטחי
היא חזקה מן העין
בגדר ראייה של עיוור
ראייה שבתחושה, בדופק, בנשמה...
אז תבין, שכשאומרת "רואה אותך"
נחשפת אל מול נשמתי נשמתך העירומה,
שקווי המיתאר של גופה כשל אשה- ספק ילדה,
מתביישת ביופיה, גאה בראשוניותה, בתומתה,
סמוכה ובטוחה שתהפוך לעלמה יפהפיה
כשקויי גופה העגולים יהפכו חטובים וברורים
איש לא יוכל לה
האם תראה |
