שלום לכם חבריי המספרים. עכשיו כשאנחנו רק תיק עם מספר במערכת
משומנת היטב החלטתי לפנות אליכם בדברים. זה הרי הרבה יותר קל
לפנות לקהל מספרים ולא לקהל של אנשים עם אישיות ואופי ואהבות
וחלומות. מספרים לא מביעים ביקורת או דעה - הם זורמים עם
המוכתב להם מראש כמו עדר של כבשים. ממוספרות, כמובן.
אני יושבת כרגע בשיעור מספר 3 במקצוע מספר 48 - כימיה
טכנולוגית ולומדת על חלבונים המורכבים מאלפי פוליפפטידים
שמורכבים מ-22 חומצות אמיניות שמורכבות ממספר יסודות בטבלה
המחזורית. ביצעתי הפרה של תקן מספר 39 בתקנון מספר 1 של בית
הספר מספר 1. נשלחתי להרשם. כלומר להקיש מספר במכונה ואת המספר
שלי שמורכב משמונה הספרות של מספר ת.ז שלי ועוד ספרה - ספרת
הביקורת (כן, זאת שלאף אחד אין מושג את מה בדיוק היא מבקרת).
קיבלתי דף מודפס מלא במספרים. את אף אחד לא מעניין מדוע מספר
243810789 ביצעה הפרעה מספר 39 - אם היא הפרה כי כאב לה משהו,
כי היא נפצעה, כי קרה משהו חד פעמי ויוצא דופן.
אני חייבת לסיים להכין עבודה עם מספר מוקצב של תרגילים. אם לא
אמלא את המכסה הרי שציוני יהיה ספרה חד ספרתית ועגולה.
ראייתי מטשטשת והספרות הופכות לבליל של קישקושים וצבעים בראשי.
הפעם הבאה שראיתי מספר ברור היה בחדר האחות ששאלה מדוע זה מספר
פעמים שאני שוכחת לקחת את מספר התרופות שלי ובכלל למה אין לי
מספר משאפים למצבים כאלה של חוסר חמצן. היא חייגה מספר, דיברה
שיחה קצרה עם אמי - אמרה לה שבבית הספר שלנו - נהוג לשמוע
להוראות הרועים, סליחה, המורים וצוות ההנהלה כי זה יאה
לבריאותי וולימודיי. אמא באה ולקחה אותי הביתה וכעסה שכעת
תפסיד מספר שעות בעבודה ובכלל איזה מן מספר, סליחה, ילדה אני.
עניתי לה שככה זה יהודים - פעם מספר, תמיד מספר. תכונה כזאת של
כבשים.
אז זהו, אני מצטרפת אליכם להיות עוד מספר מהשורה שהשלים עם
הגזרה - אולי יום אחד אהפוך להיות בדיד - לפחות הוא מספר עם
צבע.


                                                  שלכם:
243810789