[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








באותו סוף-שבוע, כאשר נתקל ג'ו במודעה של חברת "פאלס"
בניו-יורק-טיימס, המזמינה את הקוראים להירשם לטיסה לחלל, משהו
הלם בו מבפנים: הוא הרגיש שבעצם חיכה לרגע-המפנה הזה כל חייו,
וכמו ידע מבעוד-יום שבוא יבוא. בשלושים-וחמש שנותיו כבר בלע
הרים של ספרות מדע-בדיוני, מתוך תחושה שגאולתו צפונה שם; שהרי
לא יתכן שתבקע ותופיע מתוך כל מה שכאן ועכשיו.

"פאלס" היו ראשי התיבות של פאסיפיק אמריקן לונץ' סיסטמס,
מערכות השיגור האמריקניות של האוקיאנוס השקט; אבל ג'ו נישבה
בקסמה של המילה כפשוטה - "פאלס" הרי הם חברים. גם שמה של ספינת
החלל, שעודנה על לוח השרטוט - הפניקס - שידר לו מסר: עוף החול
האגדי, שקם לתחייה מאפרו, יעניק לו את מתנת החיים החדשים.

ביום שני חייג, בלב הולם, אל מספר הטלפון שצויין במודעה.
ראשית-כל התעניין בחשש אם נדרשים אישורים רפואיים או עמידה
בבדיקות-כושר, ורווח לו לשמוע שאין כל צורך באלו. כל שהוא
מתבקש  לעשות הוא להפקיד דמי-הרשמה של חמשת-אלפים דולר, כך
בישרה לו אשת המכירות בקול מתרונן. מאליו מובן, כמו שנאמר גם
בגוף המודעה, שאין החברה מתחייבת ללוח זמנים כלשהו או לקביעתו
של המחיר הכולל, בשיעור של חמישים אלף, כסופי.

בו-ביום כבר רשם המחאה ושיגרה בדואר, כשפיו צחיח מהתרגשות. הן
בעמל רב צבר את הסכום  הזה,  כערך חסכונותיו בעשר השנים
האחרונות. אחרי כן התייצב, כמדי יום, למשמרתו באטליז
שבלואר-איסט-אנד. קצץ, כדבר שבשיגרה, צלעות בקר בגרזן הקצבים,
הזין את מטחנת הבשר, חייך אל הלקוחות.

שם קצר לו, לג'ו, ומעגלי-חייו קצרים גם הם. בפברואר, הקצר
שבחודשים, אלף-תשע-מאות-וחמישים, נולד. בן יחיד היה; אולי
נואשו הוריו, אחרי נסיון עלוב אחד, מהבא ילדים לעולם. חברים
מועטים לו, ובעסקי נשים קצרה ידו. מדירתו הזעירה שברחוב התשיעי
אל האטליז שבשדרה השנייה סובב-סובב-הולך הוא, ועל סביבותיו הוא
שב. מפלס את דרכו בין העוברים ושבים, מתחבט בין ההמונים
הגודשים את מדרכות העיר. אין כל חדש תחת השמש, ובמנהטן - קשה
לראות אותה בכלל.

כל חפצו להמריא. אילו היה חי מאתיים שנים מוקדם יותר, היה
מתאווה להצטרף לצי ולהעביר את ימיו בקן-העורב, זו העמדה שבראש
התורן הקדמי, הצופה למרחוק. אם לא היה נידון-לכישלון-מלכתחילה,
היה ג'ו מנסה, אולי, להתקבל כפרח-טייס לחיל-האוויר. לו רק יכול
היה להשקיף על העולם מלמעלה, ממעוף הציפור, ממקום קריר
ואוורירי, יבש ושקט...

שם במרומים, בחלל שמעבר לגבול האטמוספירה, אין רוחות מנשבות;
אבל מן הסתם, מהרהר ג'ו, איזה חומר אתרי אחר מקדם את פני
הבאים: אולי זרמי פוטונים? הרוח הנושבת מן השמש? דרכה נישקף
האופק העגלגל, הכחלחל, של מתאר כדור הארץ; דרכה זוהרים, בשחור
כיפת הרקיע,  הכוכבים, שאורם קורן בביטחה: בריק, אינם
מתנצנצים.

חודשים עוברים, עולם כמנהגו נוהג, ומחברת "פאלס" אין אות ואין
סימן. אט-אט מתמוססות תקוותיו של ג'ו, חלומותיו נשחתים ארצה.
בחודש ינואר של השנה הבאה הוא ניצב כמדי-יום על השרפרף שלו
באטליז, ומסך הטלוויזיה שמאחוריו מקרין, בשידור ישיר, את
שיגורה לחלל של המעבורת צ'אלאנג'ר. לפתע, עקרת הבית שמולו -
עיניה קמות. הקריין מודיע בקול מרוסק שמעבורת החלל התנפצה
לרסיסים דקות ספורות אחרי המראתה. שבעה אסטרונאוטים, חמישה
גברים ושתי נשים, נפלו חלל על משמרתם.


ליבו של ג'ו מחסיר פעימה. כמו במכת גרזן מתחוור לו שהקיץ הקץ:
אם בארזים נפלה שלהבת, אנשים קטנים שכמותו לא יוכלו לנסוק
אל-על. הוא מרגיש שמשקלו כמו הוכפל, כובל אותו אל האדמה שמתחת.
ראשו סחרחר כשהוא יוצא לחצות את הרחוב הסואן בהפסקת הצהריים.
מעפר באת ואל העפר תשוב, הוא משנן לעצמו בעת שהמשאית המגודלת
מתגלגלת במורד הכביש. עיניו מושפלות אל האספלט כאשר פוגעת בו
המהלומה האחרונה.

למחרת, הידיעה על התאונה מתגמדת בין שפע הכתבות שהציפו את
ה"טיימס" לרגל האסון האווירי. בין
תיאור-מפי-כתבנו-שבקייפ-קנאוורל לבין
ראיון-בלעדי-עם-בעלה-של-המורה-האסטרונאוטית-מניו-המפשייר תוכלו
למצוא דיווח קצר ותכליתי על הולך רגל שנדרס למוות ברחוב
השמיני-מזרח; לרבות ציטוט מפיו של נהג המשאית, שמעיד בתערובת
של הלם וזעם: מה יכולתי לעשות? כיצד בכלל הייתי אמור להבחין בו
כשהוא מגיח לכביש מאחורי מכונית חונה, ננס כזה של מטר-ועשרים?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"סססעמק...."




פות זורק זין.


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/11/03 18:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יורם נגיאל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה