בטח זה מאוד מעניין להיות יתוש. אני מכיר יתוש אחד שקוראים לו
שאול. הוא נולד בארץ ליד עמק החולה לזוג הורים שעלו מפולין.
הוא גדל כמו כל יתוש ישראלי אחר. הוא למד בבי"ס ליתושים, הלך
לתנועת נוער "היתוש הצעיר" ואפילו ראה טלוויזיה של יתושים.
כשהגיע לגיל 18 החליט לעשות טיול בעולם. הוא טס עם תרמיל קטן
בלבד, ובתרמיל היה לו כל מה שיתוש צריך כדי להסתדר לבד בעולם
הגדול - קצת בגדים, משקפי שמש, שתיה, מצלמה ועוד שטויות. הוא
הביא איתו גם ספר - האלכימאי, כדי שלא ישעמם לו בטיסות הארוכות
מעל האוקיינוס. לפעמים כששיעמם לו ירד לאיזה אי טרופי שטוף שמש
ועקץ קצת את התושבים המקומים בעת שהשתזפו על החוף. כשהיה עיף
ישן וכשהתעורר המשיך במסעו.
הוא טס להודו שם טיפס על הרים ועשה טרקים, הוא תפס גלים
באוסטרליה ושתה תה בטקס המסורתי שביפן. ברוסיה רקד בכיכר
האדומה לצלילי "U2". עשה טיול שורשים בפולין בגטאות ובמחנות.
בצרפת אכל בגטים וגבינות. באפריקה ישב על היפופוטמים וטס בכדור
פורח. עשה קייאקים בניו זילנד, עישן סיגרים בקובה. שתה פינה
קולדה בהוואי. בדרום אמריקה קנה סומבררו ופונצ'ו לאחים שלו.
הוא היה גם בדיסני וורלד באמריקה, הוא הצטלם בבית הלבן על הראש
של מוניקה לוינסקי.
כשהיה בניו יורק היה מבלה בנועדוני הלילה לילות שלמים. לילה
אחד, כשחזר מבילוי פרוע לדירה בה גרו זוג לסביות מבוגרות הריח
ריח מוזר. הריח עשה לו בחילה, הוא הרגיש מסוחרר לכן התיישב על
המנורה לנוח. הוא כבר הבין - הנשים שמו תכשיר נגד יתושים,
כנראה הגזים בזלילות שלו בזמן האחרון. לפתע נזכר בבית, במשפחה,
נזכר בכל החברים שהשאיר מאחורה, מעבר לים. לפתע הבין שלמרות כל
התרומות של המסע שלו, הוא לא יחזור שוב הביתה, הוא לא יראה
יותר את המשפחה, את החברים. אז הוא גם הבין שאין לו חברה
יתושה, אין לו אהבה ובעצם בחיים לא היתה לו, איך תהיה ליתוש כל
כך מרחף חברה יתושה. הוא הרגיש לבד, הוא הולך למות, למות לבד,
כולם בבית מחכים שיחזור ויביא את המתנות ויראו את התמונות אבל
הוא לא יחזור, והוא לא יאהב, ולא יקים משפחה, לא בארץ ולא
באמריקה ולא בשום מקום אחר כי הוא הריח את הרעל והוא חלש. האור
נכבה ושאול נרדם.

אולי המשפחה, החברים והיתושה יבואו לו בחלום, אולי הוא ימשיך
את מסעו וימצא לו איזה יתושה מיקרונזית ואיתה יקים משפחה
במיקרונזיה.