[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רפי יחזקאל
/
חצי פגישה

הוא היה זקוק לחתימה על טופס קבלה לאקו"ם. קבע בקפה עם בטי,
סופרת שהכיר. לא מפורסמת ולא אלמונית. צהרי יום שישי והקפה
שקט. הגיע שעה לפני הזמן והרג אותו עם סיגריות, קפה ועיתונים.
אתמול היה יום הולדתו ה- 49 ואיזו רננה עדיין מתוקה בליבו. ראה
אותה נכנסת. כבר נפגשו לפני שבע שנים כשפירסמה סיפור קצר שלו
בכתב-עת. כשצלצל אליה אמרה שהתגרשה ושזה טרי. הילדים אצלו.
התחיל להזות בהקיץ שאולי יתחתן איתה, או לפחות יהיו חברים. אם
יש להם שפה משותפת אולי תהיה להם גם ספה משותפת, מפני ששניהם
פנויים ובוודאי חשה בדידות והיא יפה ומושכת עיניים.
לחצו ידיים והיא ישבה, מחייכת ושיניה לבנות וקצובות כמחרוזת
פנינים. כמה קמטי הבעה נוספו לה ולא גרעו מיופיה. לבושה לבן
ומשוחרר יותר ממה שזכר. לא מרושלת ולא מטופחת. הזמינה אספרסו
עם חלב, חתמה ברצון וחיוך ורפרפה על הטופס. הוא נתן לה במתנה
חתול קטן מכסף טהור. שמחתה הייתה גדולה ואמיתית והוא שמח איתה.
סיפרה שהיא כותבת איזה סיפור על אשה וחתולים. הוא לא היה מרוכז
בסיפור כמו בנוכחותה העזה והקשיב לה בחצי אוזן, מחשב את
סיכוייו אצלה ועל משכב יצועיה הרכים ושומע ספרות.
הביט בעיניה וראה שיש לה עיניים חומות ולא ירוקות כחתול כמו
שדימה לעצמו, אבל החיתוך החתולי נשאר.
בטי לא נראתה מאושרת ולא מאוכזבת. הוא סיפר לה על בליינד דייט
שהיה לו דרך האינטרנט ולא הצליח.
אמר שהוא כנראה ישאר בודד תמיד. אח, אני נהנית מהלבד, אמרה
בטי, לקום לבד בלי אף אחד בבית.
יאוש קטן הזדחל אל ליבו. למה איני יכול לכבוש אותה בדברים
חכמים ושובי לב, כמו כולם שמצליחים להשיג להם אפילו כמה נשים,
למה אני כל כך רציני, חסר הומור וגולמני?
סיפר לה שהוא תקוע באמצע רומן כבר הרבה זמן, ומיד השיבה: אז
תתחיל משהו חדש, כמו הקצרצרים הטובים שלך, למשל. פתאום הקשיב.
אני צריך אחת כזאת כמו שעון מעורר, איזה חכמה וניסיון. השיחה
עברה לטרור והפחד, היאוש והתקיעות במהלך השלום, על חרדתה לשלום
ילדיה. בטי הייתה נסערת מאד והיאוש קימט את פניה החרדות. היתה
שתיקה. מלאך הדממה חלף. בטי עישנה ושתתה בגמיעות קלות. הציצה
בשעונה ואמרה שהיא ממהרת לפגישה. "...רק עוד רגע רינה, עוד
שניה אחת...", והוא מחטט אחרי תכסיס לעכב אותה עוד מעט. היא
קמה ובבגדיה הלבנים נראתה פתאום גבוהה מאד, כמעט ענקית, חזקה
וגברית במקצת. הודתה שוב על החתול ששמה בתיקה. לחצו ידיים
בידידות, הוא הודה לה שוב ונפרדו.
פתאום נשאר בודד כמו סמרטוט בלון מנוקב על הכסא. אחרי מספר
דקות שילם ויצא.
באוטובוס בדרך הבייתה הרהר בה ובגירושיה. תמיד חשב שגירושין הם
עסק עצוב, לזוג וגם לילדים. אבל, כשקופידון מסתלק, עדיפים
גירושין, כמו לבטי שהיא נהנית מהלבד, מה אני כבר מבין?
בבית אסף את כל כוסות הקפה שהצטברו על השולחן וכוס אחת נפלה
ולא נשברה.
ישב על הכורסה, ראשו נשען לאחור, עצם את עיניו ודמותה הלבנה
מרצדת מתחת לעפעפיו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני סלוגן בודד

מחפש סלוגנית
שיש לה מה
להציע




פגשי אותי בדף
האחורי...


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/11/03 20:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רפי יחזקאל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה