"אף אחד לא יודע..."
הרוח הלילית הקרירה נקבה חורים דקים בשקט שמילא את המחסן
החשוך.
"אף אחד לא יגלה שזה אני... הם לא יכולים לדעת, זה יכול להיות
כל אחד..."

"ג'וני..." הקול הלוחש נשמע כמו ניסור מטפחת.

"מה?!" למרות שהגופה היתה תלויה עם הגב אליו, והפנים ממנו, הוא
היה בטוח שהקול הגיע ממנה.

"מי שם? מה אתה רוצה?"

במשך כמה דקות הקשיב ג'וני לרוח שנדחקה מבין הסדקים הקטנים
שבקירות המחסן.
הוא ישב, מקופל, בין ערמות הקש הפזורות סביבו.

"לא יפה..."

ג'וני קם על רגליו ורץ החוצה, מונע ע"י כוחותיו האחרונים
ובעיקר ע"י הפחד הנוראי שאחז בו.
מאחוריו נותר מחסן ריק פרט לקש, וגופה המתנודדת קלות ברוח.

"אל תגלה להם, ג'וני..."

אף אחד לא יודע.