למוד בבעיות, עשיר בחוויות
הגיע הפוחז
בלי שניסה לבלוט, הוא רק רצה לחיות
אתה שוב לפנטז

תחילה הוא התנצל, ובמלמול כושל
אמר שהיא יפה
ורק עכשיו הבין ורק עכשיו הפנים
את קו המחשבה

ואז שאל, ממש כמו פעם
האם את שמה, יודעת כמה
אתך רוצה
לשיר בלי פחד, דואט ביחד
דואט נוגה

ובלי הרבה ברירות, אחרי כמה שורות
הכול כבר נאמר
כשהסתכלה עליו, השפיל מבט לצד
בחן את המצב

הביטה בעיניו, וכשהרים אותן
פגש במבטה
ואז כבחלום, חזר הביטחון
חזרה האהבה

והוא שאל, ממש כמו פעם   /אני יודעת יקירי,
                                     /הנח ראשך כאן על כתפי
האם את שמה, יודעת כמה  /עצום עיניים אל תפחד,
                                     /אתה כבר לא תהיה לבד
אתך רוצה                        /אהיה תמיד פה לידך,
                                     /בקול שני אשיר אתך
לשיר בלי פחד, דואט ביחד /ממש כמו פעם ילדים,
                                     /ממש כמו פעם עוד
                                     /שבירים
דואט נוגה

אני יודעת יקירי, הנח ראשך כאן על כתפי
עצום עיניים אל תפחד, אתה כבר לא תהיה לבד
אהיה תמיד פה לידך, בקול שני אשיר אתך
ממש כמו פעם ילדים, ממש כמו פעם עוד שבירים

כמו סהרורי, הרגיש פתאום חופשי
עטוף כולו בחום
החל להתהלך בתוך בקתת העץ
זמזם את הפזמון

והיא אותה ילדה, עכשיו יותר גדולה
מוקסמת מדרכיו
שרויה בחלומו, נמצאת כבולה אתו
בתוך האגדה...