מביט בך לפתע אחר כל אותן שנים
וכאילו מעולם היית לי עלומה.
אני נדהם וכמו זריחת פתאום,
כמו קרן אור על הפנים
לוטפת וחמה.
עדיין רך אלייך, אחר כל אותן שנים,
עדיין בהיסוס, עדיין בשאלה,
פוסעים במשעולייך צמר עננים
וגשם כמוס באפילה.
חופן, לוטף, בוכה אל תוך שדייך,
אני רוצה לבכות עד כלות הנשימה,
את כל שבי נותר עדיין
אני טיפות חוזר אליך
נספג, יורד בך...
האם את מסכימה?
יקר שלי, היכן היית כל אותן שנים,
עכשיו מותר לך לבכות עד כלות הנשימה.
גופי קורא לך, הלא שמעת איך
הרוח מייבב במשעולים,
בוא אל תוך תוכי יקר שלי
חזור אליי טיפות
כגשם היורד באדמה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.