|
רסיסי עפר
מילאו דמותך המעורפלת.
חצבו לך
צורה ותכלית.
והגשם
שפצח בו הסתיו
שירטט עצמו בעורפך
ולא הותיר לך
שוב ללכת.
ועת בוקר,
נגלת לעיניו
בוהקת וערומה.
פצועה אל השמש
ולא רצית שידע
שגם את
נושבת עם ערב. |
|
אחד אמר לי,
"אנחנו נשמח
לראות אותך".
אמרתי לו, "גם
אני אשמח לראות
את התולעים
שלך". וזה לא
היה רמז מיני
בכלל, למרות מה
שהוא חשב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.