שיר אהבה של חיילת למפקד שלה


יש לי מפקד,
כן יש לי מפקד,
כמוהו עוד לא היה ולא יהיה
לאף חיילת בשום עת.

היה לי חבר,
כן היה לי חבר,
חמש שנים, עוד מהחטיבה,
ואהבתנו נקטעה, כך מסתבר.

כשראה המפקד ערב אחד במשרד,
אותי בזרועות חבר שלי,
ללא שאלה מיותרת כדור במצחו תקע,
ואת המקרה דיווח כהתאבדות של חייל במצוקה.

עלי כמובן נאסר, לומר דבר וחצי דבר,
ושפתי הרוטטות רק המהמו כעכבר:
"כן המפקד, כן המפקד" על כל מילה שאמר.

המפקד הענק כמובן גמל לי ברבות וטובות,
עשה בי כל מה שחלם תמיד לעשות.
כשהיינו בנשקייה העניק לי נשיקה,
וכשהגענו לחדר - חדירה.

מכל הכיוונים קיבלתי, ממש כמו במלחמה כוללת,
ואני רק "כן המפקד" כל הזמן ממלמלת.
לפחות המפקד העניק לי ולחבר שלי גורל דומה:
אותו התקיף בנשק חם ושפך לו את הדם,
ואותי התקיף עם נשקו החם, עם כלי קצת שונה מן הסתם.