קולות הרחוב נאלמו
אל קול מלאכים מתקתק
ידיי ברעדה רעמו
לנעוץ בבשר החלק

שפתיך עטורות הזיפים
נוקשים כחרבות גן העדן
נחש בדמותם של קדושים
פיתני בחטא מימי קדם

ריחות נפתלין של טלית
או ריח גוויות מלא טחב
נצמדנו כשני שיכורים
או שני הררים על סף געש

לחשת מלמול חרטה
הסבתי ראשי - הסוררת
כשעוז רעבך בי נחבט
נבתר לבבי בידי פרא

עלו מחשבות לשמיים
למסור דין אדם ואשה
האור שדקר בעיניים
היה לי אדום מבושה

את דש שמלתי הנחרדת
הידקתי לגוף הבוטה
לא עוד נערה מכובדת
רק יצר עלוב וחוטא.