אלוהים,
ככה זה אצלי אני מתאהבת ואתה לוקח לי את האהבה, אין לי מזל,
באמת שאין לי!

אז הכרתי את אמיר לפני ארבע שנים אני הייתי בת 14 והוא בן 20.
כן אני יודעת... הפרש גילאים!

אני שיצאתי למסיבה תמימה עם חברים יצאתי משם עם מספר טלפון
ומחזר נלהב.
האמת בשביל ילדה (כן ילדה) להכיר בחור בן 20 זה קצת מוזר, אבל
היה באמיר משהו שגרם לי תחושה שונה.
זה היה קשר בלתי אפשרי, זה ידוע! אני בכלל לא נמשכתי אליו לא
הרגשתי שום רגש, אבל אמיר, אמיר התאהב בי.
פיתח לגבי אובססיה מוזרה שסחפה אותי המערבולת הזו.
אבל בגלל שהיה בו משהו כ"כ מיוחד נשארתי איתו בקשר.
הייתי רואה אותו כל יום, במשך כמה שעות טובות היינו יושבים
מדברים צוחקים והעניין של הגיל לא נראה כמשהו בעייתי בכלל, זה
היה טבעי לשנינו שזה נוצר, הקשר הזה.
ידעתי שזה נגד חוקי החברה, אני יודעת את זה אבל התאהבתי ורצתי
את מה שהיה אסור לי!
הקשר התפתח, וניפתחנו אחד לשנייהודיברנו שיחות אמתיות וכנות.
גיליתי צדדים באמיר שהשאירו אותי חסרת מילים.
ומה אני כבר ידעתי מהחיים? כולה בת 14+!
אבל עברה לה עוד שנה ועוד שנה ונישארנו בקשר, וכל פעם שרציתי
להגיד לו מה אני מרגישה לא הצלחתי להגיד לו כי ידעתי שזו תיהיה
טעות, ידעתי שאסור לי!
הוא אהב אותי... ידעתי את זה, אבל הוא לא ידע מה אני מרגישה.
אני, שידעתי בפנים שאם אני מנשקת אותו אני הולכת ליפול
ובגדול!

אחרי שנתיים שחגגתי יומהולדת 16 אמיר הפתיע אותי והגיע.
היו פרפרים והיו דפיקות לב והיה אושר אבל המבט בעניים שלו
הפחיד אותי.
"יפעת גילו לי סרטן" זהו פה נשברתי! הדבר הראשון שעשיתי זה
צעקתי עליך! שדווקא את ההכי טובים אתה לוקח לי!!!
"יפעת, לא נשאר לי הרבה זמן, מקסימום חודשיים" בטבעיות אמרתי
לו, בוא ננצל את החודשיים האלה, את כל הזמן שיש לנו יחד!
לא יכולתי להחזיק את עצמי ונישקתי אותו.

בפנים אני יודעת, שאמיר נח בשלום... הוא מצא את האהבה האמיתית
שלו ואני יודעת שהצלחתי להגשים לו את החלום שלו לפני שהוא
הולך...

שתדע לך אלוהים יקר, שאת הזמן הזה לא ניצלנו!!!
אני מבקשת ממך- תחזיר לי את אמיר!