[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ג'וני בראבו
/
אתיופים ודיסקמן

השעה היא חמש אחר הצהרים לערך. מרקו שם פעמיו לכיוון מרכז
ת"א.
הוא לא יודע שבעוד שעה חייו יהיו נתונים תחת רחמיו של ג'אנקי
אתיופי.
מרקו מטייל לו ברחובות העיר, ובערך בשעה שש ברחוב אלנבי פינת
טשרניחובסקי, הוא נעצר למגעה של יד כבדה (ושחורה) על כתפיו.
הוא מסתובב ורואה אל מולו אתיופי מאיים בגיל 40 לערך העונה לשם
אברהם או ברוך , או שאולי אברהם ברוך מרבוטולקה, (קונסטנטין
בטוח לא קראו לו). בכל אופן הוא מסתובב אל האתיופי והאתיופי
פונה אליו בפה מצחין מאלכוהול ואומר: "תן לי את הכסף."
מרקו מביט לעברו ומגלה שהוא בעצם לא כל כך מאיים  ואפילו נשק
לא היה לו, לכן מרקו החליט שהפעם הוא לא מוכן להיפרד מכספו
לטובת האתיופי הנ"ל וענה לו: "מי אתה יא טמבל?!"
האתיופי הכעוס והנתון בקריז למנה באותו הרגע הידק אחיזתו ואמר:
"תן לי כסף כבר!"
מרקו (שבד"כ כלל היה מוכן לשלם בכדי להציל את חייו) שם לב
שהאתיופי ההוא לא כזה מפחיד וגם ככה הוא היה די מסטול, ברגע של
אומץ הוא הניף את הדיסקמן (שנתנה לו ידידתו חמותחה לאחר שהבטיח
לה שישמור עליו כמו על עיניו) וחבט אותו ברקתו של האתיופי
הנרקומן בדיוק כששמע את השיר "תחתונים וגופיות" של עוזי פוקס.
האתיופי המדמם נותר שכוב באלנבי פינת טשרניחובסקי (אבל יותר
לכיוון טשרניחובסקי). מרקו העביר לשיר הבא (היט מי בייבי וואן
מור טיים), הסתובב בנונשלנטיות ופנה לאיזור רחוב בוגרשוב וקנה
חמישים גרם גרעינים שחורים וזוג נעליים.
מרוצה מקנייתו הוא שם פעמיו בחזרה לעיר מולדתו, והלך לישון.


בלי שום קשר למאורעות יום חמישי החליט מארקו ביום שישי בלילה
(בשעה 2:00 לערך) לפגוש בידידתו חמותחה, לאחר שהתלבש, וידא
שהוא נושא באמתחתו מספיק סיגריות וכמובן לקח את ידידו הנאמן
ומציל הנפשות הדיסקמן איתו יצא אל דרכו לכיוון מקום המפגש.
הוא הגיע לשם בשעה 2:30 פחות או יותר, התיישב והצית לעצמו
סיגריה על האנדרטה הממוקמת מעל קברי צדיקים.
כעבור עשר דקות חמותחה נראתה בשטח והוא הראה לה את נעליו
החדשות.
מרקו היה נודע בטעמו המוזיקלי המשובח ועל כן התעקשה חמותחה
לשמוע מוזיקה בדיסקמן (שבתכל'ס היה שייך לה) בזמן שהם יושבים
להם. בזמן שהיא מאזינה לשיר מסוים מאד של אלי לוזון, מארקו
(שהיה מאוד עייף מאחר וכל אותו היום עבד בתעמולת בחירות של
עיראקי מסוים) נרדם לו באותה האנדרטה שבקרבת קברי צדיקים.
לאחר כשעה של חלומות על אתיופים חמושים בחצילים (חלום מבעית
באמת ובתמים) התעורר מרקו למגע של יד ככה שמלטפת את בטנו,
בהתחלה נבהל ומיהר לחפש את הדיסקמן (שבאותו הרגע היה מנגן שיר
כלשהוא של עוזי חיטמן) אבל הדיסקמן היה אצל ידידתו חמותחה
שבעצם הייתה זו ששמעה בו באותו רגע וגם זו שליטפה את בטנו.
מארקו נרגע ושב להישען על קיר האנדרטה והצית לעצמו סיגריה.
אט אט הוא מתחיל לחוש את ידה של חמותחה יורדת מאיזור בטנו אל
עבר איזור חלציו, הוא כמובן לא התנגד (ואפשר גם לומר שאיברו
התעורר לחיים כמו עברי לידר במדינה בה כולם כושים) ונתן לה
לפתוח את חגורתו ואח"כ את כפתור מכנסיו ואת הריצ'רץ ולבסוף
ניתן לומר שהיה חשוף לרוח.
מאחר והשעה כבר הייתה בערך ארבע בבוקר לא חשש מרקו מעוברים
ושבים שעלולים לחזות במעשה. בכל אופן מרקו שכבר הרגיש כמו
בחגיגות יום התירס במקסיקו התחיל להתפתל לו בהנאה בעוד חמותחה
מבצעת בו את זמה בעזרת פיה שהיה גם הוא למרקו ידיד נאמן לא
פחות מהדיסקמן שדרך אגב האזינה לו חמותחה תוך כדי שהתעסקה עם
מארקו באנדרטה ההיא שהייתה לא מרוחקת מקברי צדיקים אך באותו
זמן היוותה מוקד עלייה לרגל לזוגות חרמנים ורוסים בה באותה
העת.
בכל אופן בשלב זה של הערב חמותחה שהפגינה נכונות בלתי רגילה עם
פיה ומארקו שהפגין כושר ראוי לשבח בלשכב אחורה ולא לעשות כלום
בזמן שהיא עושה את כל העבודה הקשה היו עסוקים בענייניהם בלי
לדעת שהחבטה הרמה שהנחית מרקו עם הדיסקמן על ראשו של האתיופי
(שלא קראו לו קונסטנטין) פגמה באיכותו של הדיסקמן ובשלב מסוים
בין שיר של "דקלון מארח את צלילי הכרם והעוד" לבין שיר כלשהו
של חמי נחמיאס מאחת מתוכניותיה התחיל הדיסקמן לקפוץ לו, במחשבה
שהבעיה אולי טמונה בדיסק פסקה חמותחה במעשיה והחליפה דיסק, היא
המשיכה לבצע את מעשיה בזמן שהאזינה לזיגי סטארדאסט של דייויד
בואי אך הדיסק החל לקפוץ בשנית, באותו רגע כבר ממש התעצבנה
חמותחה על העובדה שהיא נותנת לידידה מארקו מוצר שעלה מאות
מליוני בושליקים, והוא מחזיר לה אותו פגום, וביחוד כעסה על
שהיא מגלה את זה בזמן שהיא עסוקה בלעשות לו חמוצים.
היא הפסיקה את מעשיה סמוך לרגע בו מרקו היה קרוב מאוד לאורגזמה
המיוחלת ואמרה לו: "תגיד למה הרסת לי את הדיסקמן?"
בתחושה של חוסר סבלנות הוא ענה לה: "לא הרסתי אותו , תמשיכי
אני אוטוטו גומר."
התשובה לא סיפקה אותה והיא שאלה בשנית: "אתה הרסת אותו, הוא
קופץ איך כבר הספקת להרוס אותו?!"
לפתע הוא נזכר במאורעות היום שלפני: "אהה הורדתי אותו בראש של
איזה אתיופי".
זכרונות מאתיופים גרמו לאיברו של מארקו ליפול כאילו היה
הבאבאסאלי במועדון הפוסיקאט.
מארקו הכעוס פתח ואמר: "תראי מה קרה עכשיו, הרסת לי הכל".
חמותחה שכעסה אפילו יותר ממרקו השיבה לו: "תפסיק כבר לחשוב עם
הזין שלך כל הזמן במקום עם הראש."
מארקו באמת נעלב: "אני לא חושב עם הזין, כלומר את גורמת לי
לחשוב עם הזין, אם נגיד אני חושב על אתיופים אני לא חושב עם
הזין!"
"למה באמת הרבצת לאתיופי?"
"לא הרבצתי לאתיופי! הורדתי לו אחת עם הדיסקמן וזהו הלכתי
לקנות נעליים ואפילו לא אמרת לי תתחדש!"
"תתחדש, אבל למה הורדת לאתיופי את הדיסקמן בראש?"
"הוא ניסה לשדוד אותי! היצלתי את חיי!"
"אתה הרבצת לאתיופי מסכן שביקש נדבה!"
"אני אומר לך שלא הרבצתי לו, רק ליטפתי אותו עם הדיסקמן, כשהוא
ניסה לקחת ממני את כספי בכוח!"
"טוב טוב יא גזען!"
באותו רגע מארקו כבר לא היה יכול לחשוב על מין אוראלי ועוד
עניינים אחרים שקשורים לנושא, ועל כן נעמד ונשען על קיר
האנדרטה והצית לעצמו סיגריה נוספת. מגובה האנדרטה אפשר לראות
מה נעשה בקרבת מקום, לפתע שמע מארקו צעקות קרב ("שאבאלאקה!")
שלא היו מביישות אפילו את הקומיסרים הפוליטיים בגולאג שבסיביר
בתקופת רוסיה האדומה. בהתחלה לא הבין מארקו מהוא מקור הצליל,
היה זה האתיופי המבעית שלא הייתה אפשרות לראותו בחשכת הלילה אך
ברגע שחייך הצליח מארקו לזהות אותו.
מארקו ניצל את מיקומו האסטרטגי וזרק עליו מיקרוגל שהיה מונח
שקרבת מקום והיה שייך לידידתו פומפה.
בתחושה שהאתיופי הטורדני מנע ממנו מין אוראלי הוא עזב את המקום
במחשבה שהיה לטפל באתיופי המציק עוד באלנבי (פינת טשרניחובסקי)
וללא עזרת הדיסקמן.

בלי שום קשר למאורעות הערב הזה הלך מארקו לבקר את ידידתו פומפה
שהמיקרוגל היה שייך לה בגן ציבורי שהיה מקורב לבית של קשיש
ממוצא קווקזי, הוא לקח איתו את המקרוגל כמובן,
אבל לפני זה דאג לקחת אותו לחשמלאי.

בלי שום קשר למיקרוגל לקח איתו מרקו ליתר ביטחון גם בזוקה.



מה שהיה מאוד מוזר בסיפור הזה זה כשמרקו סיפר לחבריו שהוא
הוריד לאתיופי את הדיסקמן בראש אז כולם שאלו אם הדיסקמן בסדר
ולא מה קרה לאתיופי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם אתה אונס
אפרוח, והוא מת
באמצע-
אז אתה גם אנס,
גם פדופיל, גם
נקרופיל, וגם
זאופיל.




המפלגה
הפרוגרסיבית לא
מבינה למה
הפילים נדחפים
לכל מקום- מקומם
לא בספארי?


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/11/03 18:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'וני בראבו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה