"מה קורה איתי" אני חושב לעצמי "מה אני עושה איתה אני רוצה
אותה או לא אני חייב לדעת זה לא הולך ככה". אז ככה הכול התחיל
לפני הרבה זמן וגם שאני כותב פה אני רואה אותה מולי כמו תמיד
אין לה מושג מה עובר במוחי, אז כמו שאמרתי הכול התחיל לפני
הרבה זמן כשאני החלטתי להתמקד על מטרה מסוימת ואני בחרתי מטרה
בכלל לא ראה מטרה שנראתה לי עדינה ומסתורית אבל אני כול הזמן
חשבתי עליה אבל לה לא היה מושג מי אני ומה אני חושב.
"את לא למדת עם..." כך התחילה השיחה הראשונה שלנו אם אני זוכר
נכון אני הכרתי לא לפני הרבה זמן כמה חברים שלה מהבית ספר
הקודם שרובם רק הוסיפו לשבח אותה וזהו התחלנו לדבר, מאז היינו
אומרים לפעמים שלום אחד לשני וכול פעם הייתי מוצא עוד פיסת
מידע שתקשר אותי אליה ואחרי זה מדבר איתה התחלתי לבסס קשר
אומנם קשר חברותי  אבל גם זו התחלה.
מאז גם התחלתי לאסוף מידע עליה חשבתי שאם אני אכיר אותה יותר
טוב יהיה לי סיכוי יותר טוב ובשלב מסוים לא יכלתי להפסיק לחשוב
עליה היה רגע של שיא אבל הוא נגמר בצורה בכלל לא טוב.
אז נמשיך בסיפור אני למדתי איתה ביחד וראיתי אותה כמעט כול
היות במקום הזה שלומדים בו והיה שיעור אחד שאותו אני לפחות
יותר אהבתי זה היה שיעור של רוגע תמיד היינו יושבים מדברים על
החיים מדי פעם כותבים לרוב מציירים ותמיד הייתה אווירה נעימה,
אז תמיד בשיעורים הללו נהגתי לבסס יותר ויותר את הקשר עד
שהגעתי למצב שהיה לי יותר טוב שאני ידיד טוב מאשר לשאוף למאהב
אני התחלתי להתלבט אם אני צריך להתפתח למאהב או לחבר טוב כבר
לא ידעתי מה לעשות אז המשכתי גם לפו וגם לפו למרות שלא היה
נראה לי שיש לי סיכוי איתה ולכן לא רציתי להרוס את יחסי
הידידות.
בכול אופן הזמן רץ ואני כול הזמן נתתי מועדים שבהם אני אתוודה
ואומר לה שאני מאוד רוצה להיות איתה ונעים לי שהיא בסביבה אבל
תמיד משהו הרס את זה גם אף פעם לא הרגשתי בנוח לדבר איתה שהיא
הייתה עם החברים שלה ואז יום אחד נודע לי שהיא כבר לא לבד
למרות שבאמת לא הבנתי איך זה שהיא כן לבד הייתה כי אם היא כל
כך טוב כמו שאני חושב אז מה אף אחד לא רוצה אותה אבל החבר הזה
שלה לא מנע בי מלהפריע בדרך למרות שאני חייב לציין שלא היה קשה
לדרוך על פצעי היחסים ביניהם כלומר היו הרבה עליות או שיותר
נכון ירידות ורק במובן שהם היו רבים הרבה או זה מה שאני מאמין
בו לפחות ואני הייתי מגלה את זה כי היא לא הסתירה את זה כול כך
והייתי צוחק-לועג עליה בערך שהם לא מתאימים ושהוא ממש דפוק
ולוזר ושאני מכיר אותה ותאמת לא היה לי מושג מי הוא וזה ממש לא
שינה לי למרות שבסוף אני צדקתי והוא באמת היה מגעיל ורע כלפי
הסביבה אבל את זה אני הייתי יכול לומר לגבי רוב החברים שלה אני
חושב אבל למרות זה אני המשכתי ובסוף הם נפרדו למרות שאת המילה
"נפרדנו אתמול" אני שמעתי מפיה בערך ארבעה פעמים אבל אז חשבתי
זה הזמן שלי וכמובן תקעו את יום העצמאות פה מה בן-גוריון לא
יכל לחכות כמה ימים צריכים ישר להקים מדינה הייתה מלחמה אז
תחכו זה לא כזה בעיה המדינה לא הייתה בורחת ואז, אני לא יודע
עם לצערי או למזלי את זה רק אתם יכולים להחליט. ואז היא נסעה
עם החברים שלה לאיזה מסיבה בכפר שמריהו אני גם הייתי אומר ללכת
לשם אבל בחרתי שלא והבנתי שהיא נהנתה שם מאוד אבל זאת הייתה
המסיבה האחרונה שלה בדרך חזרה למרות שאמרו להם לא לנסוע כי הם
שתו יותר מדי הייתה להם תעונה והיא עפה מהחלון כי היא אף פעם
לא האמינה בחגורת בטיחות ומתה בהתחלה הייתי מאוד מדוכה אבל אז
התחלתי להיות בקשר יותר עם החברה הכי טובה שלה שגם איתה פעם
רציתי משהו אבל איתה הייתי בטוח שאין לי סיכוי אבל למרות הכול
היא סיפרה לי את האמת על זאת שרציתי על כמה כלבה אמיתית היא
וממש מגעילה ואפילו החברה שלה לא רצתה לדבר איתה בגלל ההתנהגות
הזנותית של זה ממש החליא אותה ואז היא סיפר לי שהיא ראתה אותי
פעם שבאתי לבקר בבית ספר שלהם ומאז היא התחילה לברר כמה שיותר
פרטים עלי אני באותו רגע לא ידעתי אם לבכות או לצחוק או פשוט
לנשק אות ואז פתאום עבר לידנו גרר עם המכונית שבה היא מתה
ומהגרר שמענו את גאולה של חמי ואז ידעתי את המטרה האמיתית שלי
ואת מה שאני הייתי צריך לעשות ממזמן...