דן כול חייו חיפש אחר האהבה, הוא חיפש את האהבה הטהורה
והאמיתי, רק שבדרך הוא איבד את עצמו ושכח מי הוא באמת. בעבר דן
היה בחור מאוד פופולרי וכולם אהבו להסתובב איתו ולבלות איתו,
הוא היה טיפוס חברותי אך עם הזמן ועם האכזבה שלו הוא התחיל
להיות רע וציני כלפי חבריו עד שכמעט ולא נשארו לו אנשים שאפשר
לקרוא להם חברים.
"איך היה אתמול בבלקוני" שאל מוטי.
"אתה יודע, אותו דבר כמו תמיד, יושבים, שותים, מביטים לימין
ולשמאל אבל אין משהו מיוחד, אין איזה מישהי שתופסת אותך ואתה
יודע שזה האחת" ענה דן.
"טוב, כמו תמיד אני מבין, תגיד לי מה אתה אומר על יסמין, היא
חמודה לא?".
"מוטק'ה, חמודה אולי לך, אני לא יודע, היא לפעמים קצת נעל,
ת'מבין אותי?".
"אההה, בוא לא נתפרע, היא חמודה ולא יודע למה אבל, נראה לי
שהיא רוצה משהו איתך".
"איתי?, אני חושב שהיא יכולה להמשיך לחפש, היא לא הקטע שלי".
"דן תתעורר כבר, מי כן הקטע שלך? אתה כבר 18 שנה מחפש ת'מישהי
המיוחדת שלך ואתה לא מוצא כלום, קלוט שאנחנו מתגייסים עוד
חודש, אתה חושב שיהיה לך זמן למצוא מישהי בצבא?,  תתעורר אחי,
תתעורר".
"מוטי אל תדאג לי, תאמין לי שזה יבוא זה יבוא".
הפעמון צלצל ומוטי ודן נכנסו לכיתה, שניהם חברים טובים אפילו
מאוד, ניתן לסכם את החברים של דן במוטי פחות או יותר, הוא האדם
היחידי שעדיין סובל אותו. שניהם יושבים ביחד שיעור שיעור
ומדברים על החיים וכמובן על הבנות, כך במשך כמעט שלוש שנים,
יום יום.
"טוב מי לא הכין שיעור" שאלה תרצה המורה לספרות אך שני הבחורים
שלנו התעניינו במשהו אחר ולא בתרצה המורה.
"קלוט, קלוט אותה מוטי, היא בחורה על רמה" אמר דן כשהוא מצביע
על מאיה.
"רמה רמה אבל לא שמה עליך" ענה לו מוטי.
"אל תדאג לי, כשזה יבוא זה יבוא".
"מה מהשמיים זה יבוא?, תיהיה רציני, זה לא מתאים לך דן".
"אחי אתה לא מאמין בגורל?, אתה לא חושב שיש משהו שמניע את
העולם?".
"כן ויש גם את אל האהבה ושליחו שדואג שמה שאתה צריך להשיג אתה
תשיג".
"למה לא, לי זה יכול להשמע הגיוני, אני טוען שאם יש בחורה ואני
צריך להיות איתה אז אני אהיה איתה, זה רק כוחה של האהבה". סיכם
דן.
כך וכך עף לו היום ובא הלילה וכמו בכול לילה דן היה חייב ללכת
בתקווה למצוא את זוגתו, דן הלך וישב באחד מהבארים הקבועים שלו
אבל משהו היה שונה, הברמן לא היה הברמן הרגיל. דן נכנס דרך
הדלת וכמו תמיד שמע את הפעמון שמסמן שהתלת נפתחת אך בפעם
הראשונה הפעמון גרם לו לצמרמורת, דן האמין שזה בגלל המיזוג
אוויר שבפנים והוא המשיך בדרכו והתיישב על הבר.
"מה קרה שריק היום?" שאל דן את הברמן.
"כנראה בגלל שחם בחוץ אבל מי יודע, נעים מאוד אני ג'ון אני חדש
פה, במה אני יכול לעזור?" אמר הברמן.
"נעים גם נעים, אני דן ואני אקח ליטר גולדסטאר".
"אוו, ליטר אני מבין שאתה רציני" אמר ג'ון.
"כמו רוב חיי כך גם בשתייה" אמר בחייוך.
"יפה, אז מה אתה פה לבד ?" שאל בזמן שהוא מגיש לו את הבירה.
"כן ת'יודע לבד זו הדרך הכי טובה למצוא אישה" אמר בחיוך.
"לא יודע, אותי מפחיד להיות לבד, אני מפחד שאני אשאר לבד
ובודד, אני מאמין שתמיד צריכים להיות בסביבה ותאמין לי אם תרצה
להכיר בחורה טובה תוכל לעשות את זה גם אם החברים שלך יהיו
בסביבה".
"אני יודע, אני לא צריך ת'חברים שלי יותר מדי, אני גם יודע שהם
לא תמיד אוהבים להיות איתי אני רק צריך אותה, את האחת שתיהיה
כבר איתי, אז אני אהיה מאושר, השאלה מתי הגורל ירצה שזה
יקרה".
"אהה, מאמין בגורל, בחור כלבבי, אבל אתה חושב שגורל עושה הכול
לבד?, אתה חושב שלך אין חלק בגורל שלך ?" שאל ג'ון.
"אני מאמין שאהבה זה כמו עם קופידון, אני רק צריך לחכות שהוא
ירה בי בקשת שלו ואז הבחורה הראשונה שאני אראה תתאהב בי באותה
מידה שאני בה ושננו נהפוך לזוג נפלא".
"אתה בטוח בעצמך ?" שאל ג'ון בזמן שהוא מכין קוקטיל.
"כן".
"שמע, יש לך השקפה מעניינת עצה שלי לך תחפש את האחת ורצוי לך
תיהיה לי אחת שאתה חושב עליה או רוצה אותה, פה אתה לא תמצא
יותר מדי דברים ובוא אני אתן לך מתנה קטנה לקראת המסע שלך אחר
ההיא, כך זה קוקטיל שהמצאתי אני קורא לו אהבת אמת, זה יסדר לך
את הראש כך טוב, סמוך עלי" אמר ג'ון בעודו מגיש לדן את
הקוקטייל.
"יודע מה לפעמים זה עיניין של ספונטניות, אני אקח את עצתך ואת
הקוקטיל שלך" אמר ואז הוא שתה את כול הכוס, הטעם היה מוזר ודן
חשב שהמשקה כבר מתחיל להשפיע עליו, דן הרגיש דגדוגים בכול גופו
והוא היה בטוח שזה הסימן להתחיל בחיפוש.
"תודה לך, אני בטוח שעוד נתראה" אמר דן בעודו משלם לג'ון.
"תאמין לי אנחנו עוד נתראה" אמר ג'ון בחיוך.
דן החליט להפתיע את מאיה בביקור ואולי באמת יצא מזה משהו. מאיה
גרך במרחק של כמה דקות משם וכול הדרך דן חשב על מה הוא יאמר
לה, איזה סיפור להנפיץ לה שתאמין לכך שהוא סתם עבר שם במקרה.
דן הגיע לביתה וצלצל בדלת, ליבו של דן התחיל לפעום בקצב מהיר,
החשש התחיל לפרוץ החוצה ואז הדלת נפתחה, דן ציפה שמשהו ישאל מי
זה לפני אבל אז הוא חשב שזה סימן לטוב והוא עלה לביתה, דן צלצל
בפעמון והופתע לראות את אחיה.
"במה אפשר לעזור לך?" שאלה אחיה של מאיה.
"מאיה נמצאת?".
"לא".
"אתה יודע איפה היא?".
"לא".
"יש דרך להשיג אותה?".
"לא, אתה חבר שלה שזה דחוף ?" שאל האח.
"לא סתם ידיד שעבר בסביבה, זה לא משנה אני כבר אמצא אותה".
"למסור לה משהו".
"לא זה בסדר, תודה בכול מקרה" אמר דן כשהאכזבה הגדולה מלאה את
ליבו.
דן המשיך להסתובב וחשב ללכת למסיבה, דן אמר לעצמו שבטוח במסיבה
יהיו בנות, המקום הכי קרוב אליו היה קלאב 22, מקום נחמד שידוע
שרוב בנות העיר הולכות אליו, דן היה משוכנע שזה הדבר הנכון
וישר התקדם לכיוון, במהלך הצעידה דן הביט לימין ולשמאל ולא
הבין איך זה שאין אף אחד בעיר, הרחובות היו נטולות בנות, דן
חשב תחילה שזה מקריות אך ככול שהתקדם ועבר רחובות הומים
ומרכזיים כמו דיזינגוף התחיל לחשוד. דן הגיע למועדון ונכנס
פנימה, אכזבה אדירה מלאה את פניו כאשר נכנס והופתע לגלות שאין
אף לא אישה אחת במעודון, כלום אפילו לו ברמנית או סלקטורית,
כולם היו בנים. תחילה חשב שזה מסיבה לבנים בלבד.
"תגיד צריכות להיות בנות?" שאל דן את הדורמן בציפייה לתשובה
חיובית.
"כן, ברור למה איזה מועדון אתה חושב שזה, תמיד יש בנות, אבל לא
יודע מה קרה היום, היום באמת יבש פה" ענה לו הדורמן.
דן יצא מהמועדון והחליט להתקשר לאחת מהידידות שלו כדי לראות
איפה הן נמצאות. דן בחר להתקשר למעיין אך פעם אחר פעם אף אחת
לא ענתה לו, תמיד השיחה הועברה למענה הקולי שבפעם הראשונה היה
בקול גבר. דן לא וויתר והתקשר ליעל אך גם שם השיחה ישר הועברה
למענה הקולי.
דן החל להתייאש, הוא פשוט לא הבין מה קרה ואיפה כול הבנות
בעיר, בבושת פנים החליט לחזור לפאב ולייגע את דכאונו על עוד
ליטר בירה.
לאחר כחצי שעה הוא הגיע לפאב שעדיין היה נטוש.
"מה קרה דן, למה חזרת לפה" שאל אותו ג'ון.
"אני לא מבין פשוט אין בעיר הזאת אף אישה, משהו מוזר קורה פה
אני חרשתי על העיר אך לא מצאתי דבר, יבש מת, אני אומר אני לא
מבין מה קורה פה" אמר דן בעודו מתיישב ומסמן לו שימלא בירה.
ג'ון מילא לו כוס והגיש ואמר "אז מה חשבת, חשבת שהבנות יפלו
עליך כך מהשמיים".
"מה, על מה אתה מדבר" שאל דן בעודו חש שוב בצמרמורת בכול
גופו.
"דן אל תיהיה לי תמים פתאום, תמיד האמנת שהאחת תיפול לזרועותך,
רק לפני כמה שעות אמרת לי את זה, רצית את חיצו של קופידון
וקיבלת אותו אך מה עשית איתו, מה עשית עם הכוח שנתתי לך" אמר
ג'ון בעוד פורש את הכנפיים ומותח אותם.
"מההה, קופידו..." שאל דן בבהלה.
"כן דן, אתה רציתי לראות אותי, רצית את עזרתי, אל תחשוב שלא
שמעתי, אני יודע הכול, שומע הכול, רואה הכול. אם חשבת שעזרה
ממני תפתור לך את הבעיות אז טעות מרה בידך, אני יכול רק לעזור
וראית שעזרתי אבל כוחות חזקים ממני הפריעו במסעך, לא הייתה אף
אחת שתמצא אותך ותתאהב בך".
"אבל למה?, מה כבר עשיתי?" שאל דן בבלבול מוחלט.
"היי אנוכי ורע, לא הקשבת ללבך, לא ניסית לעזור לעצמך למצוא את
אהבתך, אתה האמת שזה יבוא אליך ולא משנה כמה ניסו להסביר לך
להראות לך את הדרך אתה היית עיקש, לא היית מוכן ללמוד ולכן
החלטתי להראות לך את האמת והאמת היא שהאהבה באה מבפנים ואף אחד
אחר לא יכול לעזור רק אתה".
"אז זה אומר שיהיה לי ניסיון חוזר, עוד הזדמנות לתקן את החיים
שלי" שאל דן כשהוא מבואס לחלוטין.
"מי יודע, יכול להיות שכן ויכול להיות שלא" איך שקופידון סיים
לדבר הפעמון התחיל לצלצל בחוזקה.
"דן יאללה, בוא נעוף מפה" אמר מוטי בזמן שהוא מעיר את דן.
"מה, מה קורה פה, ישנתי?". שאל דן בתמיהה.
"לא לא ישנת, ניקרת פה ושם במשך שעתיים, אני לא מאמין איך תרצה
לא קלטה אותך, שיעור כפול שלם אתה יושב וישן והיא לא שמה לב,
ממש מוזר מה שהלך שם". אמר בחיוך מוטי.
"תגיד מוטי על מה היה השיעור?" שאל דן.
"סתם על היחס ביו אדם לאישה במיתולוגיה ודיברנו קצת על קופידון
היה נחמד, נראה לי שזה היה יכול לענייו אותך אם היית קצת יותר
ער" צחק מוטי.
"תאמין לי זה עיניין אותי, ראית לאיפה מאיה הלכה?".
"מאיה, הופה דן, יש משהו שאתה רוצה לספר לי עליו, מה קרה?"
שאלה בתמיהה מוטי.
"לא יודע, החלטתי להתחיל לפעול קצת יותר, אז איפה היא?".
"היא יצאה לפני שניה היא בטח בדרך לחדר אומנות" אמר מוטי.
"טוב אחי אני חייב לעוף, נדבר מאוחר יותר".
"יאללה גבר, שיהיה לך בהצלחה".
דן יצא מהכיתה ורץ לחדר אומנות ושם הוא ראה אותה, את מאיה
היפה, דן היה בטוח שמאיה זה האישה של חייו ובגלל זה הוא חיפש
אותה בחלומו.
"תגידי מאיה?" אמר דן בקול צרוד כשגבה של מאיה מופנה אליו.
"כן, או דן מה שלומך?" שאלה מאיה מנימוס.
"הכול טוב, רציתי לדעת אם היית רוצה לשבת על כוס קפה או משהו
בסגנון היום בערב?".
"ואו, ממש לא נעים לי אבל אני מתחילה לצאת עם משהו עכשיו וזה
קצת לא במקום, אבל תודה" אמרה בחיוך וחזרה לעיסוקה.
דן התחיל להסתובב בבית ספר מבואס, כיוונו היה לחצר, הוא יצא
וישב בפינה די מבודדת והדליק סיגריה.
"אז אני רואה שזה לא הפינה הסודית שלי" דן שמע מישהי אומרת לו
וצמרמורת חזקה עבר בגופו, אותה צמרמורת שהייתה לו בחלום. דן
הפנה מבט וראה שיסמין היא זו שמדברת אליו והוא התחיל להרגיש
דיגדוגים בכול גופו.
"דן, הכול בסדר? אתה נראה קצת מוזר" אמרה יסמין בחיוך.
"עכשיו שאת כאן הכול טוב" אמר דן בעודו מפנה לה מקום לשבת
לידו.
דן לא הדיע לשיעור הבא שהיה לו, הוא היה עסוק ביסמין, שניהם
התחילו לדבר ולדבר ולדבר עד שנגמר היום וגם אז הם המשיכו ביחד.
דן הבין שיסמין היא האחת בשבילו ולא מאיה ומאז שניהם מאושרים
כי הם מצאו אחד את השני ועד היום דן לא בטוח אם חלומו היה רק
חלום או הארה אבל במה שהוא בטוח זה באהבה שלו ליסמין.