התיישבתי שם ושתיתי קפה
אז החדר התחיל מתמלא במורות
חביבות שדיברו ודיברו
אני, חביב שכמותי לא פחות,
חשבתי על להקיא.
למה פתאום הגיח הקיא אל הראש
על הבוקר?
מה עושה הבחילה בין שיחות החולין
על בחנים, בדיקות וציונים?
וחשבתי על ההרגשה הנוראית של לפני
ועל מחשבות השווא - אולי זה לא
ועל נשימות עמוקות
ואז על גיהוק קצר ועוד שיעול
ואז על לחץ גדול בקיבה, באף, בנשימה,
איבוד שליטה
ואז כמו קללה, כמו בושה
הקאה
ואז לחץ, שוב, בלי שיוצא כלום
וכאב חזק, ואי אפשר לנשום,
ואז כמו מבול, בלי מאמץ
זה זורם החוצה כמו אוויר,
במכה, מכת אוויר חזקה,
כמו חלום רע,
ואז, לפתע, בדיוק ברגע
שויתרת והשלמת,
זה פוסק.
נשארו עוד שלוש מורות בחדר
מורות שדיברו על תווים של
שיעור למוסיקה ועל ראש העיר
שנהיה חולה פתאום והתאשפז