הכל היה בשלוש חלקים שונים, הגיע הזמן לחבר, הטריולוגיה.

בית משוגעים - א' / רוחניות זו אני

רוצה לשכוח את החשק לאוכל,
רוחניות זו אני...
רוצה לשכוח חשק לחיים,
רוחניות זו אני...

כשאני כותבת את המכתב אליך, מפה, תדע שהכל טוב לי, האנשים
נחמדים פה ממש, הם דואגים לי להכל. כן, אני יודעת שזה ישאיר לי
כתם בחיים, אבל אין כזה דבר "בית משוגעים", מי קובע מי משוגע?
מטפלים בי פה טוב, מאוד!!! הם אומרים שעוד שנה אני אהיה שונה
ממש ממה שהגעתי לפה. קשה לי בלעדיך, בלי שתחזיק לי את היד ובלי
שתאמין לי באותה אמונה, שאני אדע שאמונה היא לא שיגעון.
אני רוצה לבקש ממך משהו, תמסור לכולם שאני מצטערת שאמרתי להם
שאני אוהבת אותם, תמסור לאדם בחנות בשינקין, שאני מצטערת
שחיבקתי אותו, למרות שהוא החזיר לי חיבוק חם ואוהב...
יודע מה? אולי אני אשאר פה, פה לפחות אני רואה עוד אנשים
שיודעים לאהוב...

חבל שאהבה הפכה לשיגעון!
רוחניות זו אני, זה מה שהכניס אותי לפה,
תמסור את אהבתי לכולם...


בית משוגעים-חלק ב'/אהבה פוגעת
תודה לך...
אני מצטערת שבנתיים אתה לא יכול להעביר לי מכתבים, לפני כמה
ימים, שמו מישהי בבידוד כי היא קיבלה מכתבים. פה ה"שפוים"
קוראים לנו את המכתבים, נראה לי שאני רגילה האמת, לא יודעת למה
אני פה... מעניין אותי לדעת מה הכניס אותי לפה, איך זה שאנשים
קובעים לי מה אני עושה פה?
אני רואה פה אנשים כל כך מוזרים! אתה יודע מי חייב להיות פה?
הסנובים!

האנשים האלה שלא מכירים תודה, שחושבים שמי שעוזר להם הוא
סאנג'ר פרטי שלהם ופראייר גמור.
סליחה שאני מכלילה, אבל אהבה גם פגעה בי, אני בטח ממורמרת, היה
לי קשה שהוא עזב אותי, נתתי לו את חיי, כל שניה ממני, איך הוא
הלך סתם? ואני אפילו לא יודעת את הסיבה. טוב, אני כן יודעת;
היה לו קשה עם האמונות שלי, החדר שלי הפחיד אותו כל כך!

אגב, מזריקים לי פה דברים מוזרים, הזויים בטירוף, התנגדתי קצת,
אז הרביצו לי, זוכר שקשה לי עם מכות ועם סבל?! זה הורס לי את
הנשמה. טוב, אני מחכה ליום שתבוא ותחבק אותי, תחזיק אותי חזק,
תגיד לי שהכל בסדר ושמחר זה יגמר ולא יהיה עוד, לעולם!

הם מנסים להרוס לי את חשק האהבה,
בנתיים אני לא אתן להם,


אוהבת,
אני...

בית משוגעים-חלק ג'/דמעה אחרונה
דמעה אחת של בן אדם... זה מה שמחזיק אותי... דמעה אחת...
אם הייתי יודעת ובטוחה בכך שהמוות שלי לא יגרום לאף אחד דמעה,
הייתי עושה את זה... דמעה אחת.
זה מה שמחזיק אותי במקום האומלל הזה!

שוב אני כותבת לך, המון זמן לא כתבתי! אז כן, עוד מעט זה
קורה... אני יוצאת לחופשי!
הם כנראה טעו, אני לא שייכת לכאן, אני נורמלית לחלוטין! העברתי
פה יותר מידי זמן, את האמת? אני לא יודעת כמה זמן באמת אני פה,
שאני אצא ואבוא אליך אני יכולה להבטיח לך שתקבל את החיבוק הכי
חם שאני מסוגלת לתת.
קצת הרזתי, אתה עדיין תזהה אותי נכון? אני כל כך רוצה שתספר לי
מה עבר עליך, אם יש לך מישהי ואתה תספר לי מה קרה בעולם,
אני אספר לך מה שהם עשו לי, על הטיפולים, על הקשיים והדרך לטפל
בהם, ממש חסר לי שלא באתי לבקר מאז המכתב האחרון ששלחתי לך,
אני גם ארצה לדעת למה לא באת לבקר, האם היו לך אנשים שאתה רוצה
לראות? אני מבינה אותך, אחרי הכל כל מה שיש לך בשבוע זה רק
יומיים שתוכל לבקר אנשים.

אני אהיה חופשיה! חופשיה!

אגב, כשתקרא את המכתב הזה ותגיע לפה, כבר לסוף, אני רוצה לספר
לך שמכיוון שלא באת, ואף אחד אחר לא בא, הגעתי למסקנה אין דמעה
שתפול, אין מי שיכיר אותי, אז זה בסדר לעשות את זה.
אני מקווה שתספר את סיפור חיי הלאה, שאפילו שאני אהיה חופשיה,
אני כלום בלעדייך...
דם
מוות


כל שלושת החלקים של בית משוגעים נכתבו כביקורות על החברה,
אשמח אם מצאתם להם פירושים נוספים, אני אשמח עוד יותר אם תקחו
את זה לכיוונכם