לבבות נקשרים בחוט הסערה
כשדמעה נושרת מעין עצובה
מול קבר פתוח
שברון של רעיה ואם אוהבת
נוגע בנבכי הנשמה ופוצע מיתר
שהיה בי רדום
חסרת אונים מול הכאב
ניצבת מולו וליבי איתו
דומע - דומם - מדמם
כאב משתק של איש אחר
עוטף גם אותי
בסדין לבן, טהור
וצערו הופך צערי
יגונו הופך יגוני
ודמעותינו מתערבבות לנהר גועש
שעולה על גדותינו.
8/2/2004
מוקדש לאמיר שוורץ |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.