'איך הגעתי דווקא עכשיו עם הלשון בחוץ מול העניינים של סמדר',
רצה לי המחשבה בראש מצד לצד כמו התקף אפילפטי. השדיים העגולים,
המוצקים והמושלמים שלה היו חשופים מולי כבר כמה זמן מאז התחלתי
בתהליך הקילוף אליו הגעתי עד רמה של מומחה ללא עוררין. הפתח
האלוהי שלה עטוף בתחתונים סקסיים זע חרישית ניזון מהבל הפה שלי
שהלך והתקרב אליו בהססנות משהו. הרגשתי את האצבעות שלה חורשות
תלמים עדינים אך נחושים בשיער שלי וצפורניים שננעצו בקרקפת
משחררות אותי מכמה עשרות אלפי תאי עור מתים. אבל משום מה
נתקעתי עם מחשבה אחת בלבד. ידעתי שאני ברגע של מבחן אמיתי, כזה
שברטרוספקטיבה של החיים ייתן לי להבין איזה מין אדם הייתי עד
אותו רגע מזוין... תרתי משמע.

סמדר הייתה לכאורה האישה הכי מינית שהכרתי ולמעשה יכולתי לזקוף
חלק גדול בהחלטה שלי לחזור מלוס אנג'לס לאותו ערב בו נפגשנו
בפעם הראשונה. למסיבה ההיא שם אצל כרמל היא הגיעה עם דני, בחור
מתבגר שעוד לא הגיע לשלב בו הלב והפה עובדים על אותו גל ולפיכך
שיחק את ה cool בכל הערב בו סמדר ואני שיחקנו משחקים אחד עם
השנייה תוך כדי ריקוד מושחת עד חרמן. עינת שבאה איתי הייתה
סיפור ישן עוד מימי גבעתיים העליזים. היא הגיעה במפתיע לביקור
שהיה אמור מבחינתה להניב חתונה אבל כבר ברגע הראשון בו קפצה
עלי בשדה התעופה, משלבת את רגליה מאחורי גבי ומציפה את פני
בנשיקות ידעתי שזה גמור בינינו. אחרי שבוע היא כבר הזמינה
כרטיס לחוף המזרחי לחבר של הצייר הזקן איתו היה לה רומן מחורפן
בארץ. בכל מקרה ההורמונים רצו לי בגוף בקצב מטורף ומוכר,
משאירים את האדרנלין מחדר הכושר בו תרמתי כל יומיים מאתיים
סמ"ק זיעה מזוקקת למזכרת, הרחק מאחור בתחרות לא רשמית של הגוף.
כל מה שנישאר לי מאותו ערב היה ניסיון להתנשק עם סמדר בפינה
חשוכה בחצר הבית, הסבר שלה שהיא לא במצב של להתאהב היות והיא
חוזרת לארץ תוך יומיים וטענות של כרמל שבביתה אורגנה המסיבה על
ההתנהגות הבוטה שלי בחוסר הכבוד שהפגנתי כלפי דני וכלפיה. טוב,
נו, טאקט לא היה הצד חזק שלי בעיקר במקרים שנתקלתי במבט של
'זיין אותי' מלווה בחזה וישבן תואמים וילד שאומר לי שהיא סתם
ידידה ואני יכול להרגיש חופשי. חופשי היה השם האמצעי שלי.


אחרי חודש של נסיונות פורמליים למסד איזשהו קשר ביני ובין סמדר
הגעתי למסקנה שהיא עדיין קשורה בחבלים סמויים אל אותו דני
שנישאר בלוס אנג'לס. היא הבהירה לי שלא נבהלה מהעובדה שכבר
בדייט הראשון אמרתי לה שחזרתי לארץ כדי למצוא כלה. ישו היה כבר
אחרי תקופת ההתנסויות וההארה שלו, הספיק להיצלב ואני חוטא מועד
הייתי בן 33 ולהבדיל אחרי מרטון של זיונים עם כל מיני נשים
מגזעים ולאומים שונים. האחרונה שבהן, סטיבי, הייתה בציר פרי
הילולים ממיחזור של נשים מתא הוידויים הפרטי והאפל שלי.
כשהתקשרה אלי אחרי שנה וחצי של שיכחה מתחנחנת שאקח אותה לדרינק
בוונטורה בולברד ולמסע מרפרף בינ-סדיני אל אלוהי התשוקה, ידענו
שנינו את התסריט מראש אבל מתוך כבוד והבנה לנפש האדם שיחקנו
כאילו המשך הערב הוא הפתעה גמורה לשנינו. כן!  בטח!
באופן צפוי עברנו את כל החלקים בתסריט עד שמצאנו את עצמנו
מתגפפים בחרמנות מהוקצעת במיטה שלי אחרי שקיפלה את בגדיה בצורה
מסודרת והניחה אותם לצד המיטה. היא שנאה בלגן. לא יכולתי שלא
לקשר את זה לעובדה שאיזה בנזונה דורש סירוס אנס אותה בגיל 12
בוודלי פארק ועוד מאחורה. לקח לה חודשיים של התקרבות הססנית
כדי לדעת אותי במובן התנכ"י (ועוד ארבע שנים לגלות את זה לחברה
הטובה שלה מתוך שיכרות ותוך כדי התנסות לסבית ראשונית) וגם אז
עדיין לא גילתה לי את עניין האונס. ההתקלפות מהמעטה החיצוני
הייתה קלה יותר מויתור על מנגנוני ההגנה והבושה מפני הטראומה.


באותו ערב עם סטיבי לא שכבנו. כל הנשים שהיו לי התערבבו מולי
לאישה אחת 'האמא של כל הנשים' מעין גוף אמורפי יונק זרע שיש לו
שדי פריון של אלה כנענית קדומה ופתח קודש הקודשים כמו באיזה
מקדש פאגאני בארץ מזרח תיכונית שכוחת אל. ההארה שנחתה עליי
הבהירה לי את חוסר התוחלת שבפאזה אליה נכנסתי ובו ברגע החלטתי
שהאישה הבאה שאחזר אחריה תהייה רק מישהי שארצה אותה גם כאישה
וגם כאם ילדיי. סטיבי בטח נפגעה כשביקשתי ממנה ללכת ובאופן
מוזר כאב לי שלא אראה אותה או את מה שהיא מייצגת לעולם. בוקר
טוב עולם חדש ואחראי להתראות זיונים.
 

ככה כשהפה שלי מולה הגנבתי מבט לראות את עיניה המייחלות
מתחננות מבין שדיה שאשלים את המרחק הקצר שנישאר בין הלשון
שלי לבין התחתונים כשריחות המעיין שלה התנחלו מזה זמן רב בענן
כבד במעלה הנחיריים. 'הנצו רימונים פיתח הסמדר'. למרבה הפתעתי
או שימחתי או שתיהן התיישבתי באחת מחליט שאני לא מניאק. אווירה
של קדושה אפפה אותי כשהחלטתי לצלוב את הדגדגן האחרון המופקר
שאראה ורציתי לעשות את זה טוב. גם לא-לזיין כמו שצריך זו
אומנות. לקח לה רגע להבין את שהתחולל, היא אספה את עצמה לתוך
הסדין והתיישבה נשענת על מסעד המיטה מביטה בי בהמתנה מבולבלת
עד מרוגזת חלקית.
"למה לא שכבנו אפילו פעם אחת במשך כל הזמן שיצאנו יחד?" שאלתי
אותה בוחר את המילים לאט כאילו היו מתוך ערימת פירות בשוק.
"זה מה שחשוב לך כרגע? אתה הגבר הכי מוזר שפגשתי עד היום",
ענתה באותו מטבע לא יודעת עדיין לאן נושבת הרוח החדשה.
"תביני. זה חשוב מאוד. הרי היום כשהתקשרת אליי ידעת שהחברה
החדשה שלי נסעה מטעם העבודה לחו"ל ואת כל הערב מפתה אותי לשכב
איתך מתוך איזה מניע סמוי שרק רע יכול לצמוח ממנו. ולי זה חשוב
לדעת מהו ועכשיו עדיף". עניתי בנחישות.
ראיתי את האישונים מתרוצצים לה בגלגלי העיניים כאילו הערימה
הפרטית שלה נפלה מן המדף ולא נותר פרי אחד לבחור ממנו מילה יפה
שתסביר את העניין. לבסוף התעשתה.
"מה לדעתך הייתה הסיבה שלי?" שאלה בסקרנות אמיתית.
"לדעתי רצית להוכיח לעצמך משהו לגבי הגברים. זאת אומרת אם אני
שוכב איתך אני בוגד בחברה שלי ואז אני בעצם מניאק , כמו כל
הגברים. אולי אז תוכל דעתך לנוח מכך שוויתרתי עלייך בקלות כזו
כשהבנתי שלמרות שאת סקסית ויפה בצורה בלתי רגילה את לא בשלה
לחתונה ובטח שלא איתי ולי מן הסתם אין זמן לבזבז. חוצמזה
הדימוי העצמי שלי חשוב לי יותר מזיון מזדמן". סיימתי את הנאום
בהרגשה של התעלות פנימית אמיתית נותן לעובדת הנאמנות לפעפע
בעורקים להעביר את המידע הנרכש למרכז המתאים בקוד הגנטי שלי.
ראיתי אותה מחייכת אליי במרירות ויכולתי להישבע ששמעתי אותה  
מסננת  'איזה מניאק' מבין שפתיה. "נו, זהו! שאני לא", עניתי.

ליד הדלת אמרתי לה משהו כמו בהצלחה ושכדאי לה שתשנה את הסטיגמה
שיש לה על גברים.שנים אחר כך הסתבר לי שחזרה בתשובה, התחתנה
וילדה כמה ילדים מי יודע אולי גם בזכות אותה צליבה אחרונה.
החברה מאז היא היום אישתי ואם שלושת ילדיי ואני ממסמר אותה
בחילול קודש למיטה. ורק אותה.


..........חורש מזימות..........