תסתכל על עצמך,
איך אתה זורק את כל מה שיש לך?
איך אתה חי ככה?
מה עשית לבנאדם ההוא? לבנאדם שהיית?
נעלמת.
איך אפשר שלא לפחד?
כשאני רואה אותך, אני כמעט בוכה.
מה קרה לך?
לאן ברחת?
לא רוצה להגיד "אמרתי לך".
כי אני יודעת שידעת לבד.
אז איך זה שעכשיו,
איבדת שליטה לגמרי?
הלכת לאיבוד בדרך הארוכה לאהבה.
למה ויתרת?
מי ייאש אותך?
איך זה שפשוט החלטת?
בלי שום כוונה
ובלי שום הודעה
פשוט ברחת
והתחברת בגוף של עצמך
בתחפושות של ילד אחר
שאני ממש לא מכירה.

לא רואה אותך.
עכשיו אני בוכה
שככה הלכת.
אין זכר ממך.
רק אותם עיניים נשארו נפולות,
עצובות,
בוכות.

אל תגיד שאתה מאושר
כי אני מכירה את המבט שלך
זה לא אתה
שמסתכל עליי
זה ההוא שבתוכך,
תסתכל במראה,
זה לא אתה.
די להתחבא
חשוף את עצמך.

לא רוצה להגיד "אמרתי לך",
העיניים שלך לוחשות לי תפילה:
"הצילי אותי, נלכדתי בתוך מסכה"
ואני לא יכולה
חסרת אונים גלמודה
עזור לעצמך,
אני פה לעזור לך!

יצרת מלכודת לעצמך,
תמצא גם את הדרך להשתחרר,
אל תוותר.
אני כאן איתך,
לעד.
רואה אותך מתאבק עם עצמך,
כואב לי ואני בוכה.
לא רוצה להגיד " אמרתי לך",
בבקשה, עזור לעצמך.

השמש בוכה,
הכוכבים הסתדר בשורה,
מחכים לבואך.
שוב, שוב אותה המסכה.
הורד אותה.
חשוף את עצמך.