בדיחרוז

שמוליק וזיו אוהבים להתמסטל,
כל משקה, אל בטנם יתקבל.
כל נוזל המפיץ קצת ריח,
אלי קיבתם מיד צונח.

צעירים, חברים טובים ביותר.
המסטול בהחלט, בעיות פותר.

בשדה התעופה, קבלו עבודה.
ממטוס אל מטוס רגלם מדדה.
מפה לשם, באיזה מפתן,
דלק מטוסים, רב אוקטן.
יצקו השניים אל תוך גרונם.
שכורים הגיעו אלי מעונם.

צלצול טלפון בבקר מעיר,
שיחה לזיו, השכור הצעיר.
שמוליק בקו, מודאג ונרגש,
שואל את זיו, איך המרגש?
"ממש מצוין", משיב לו זיו,
"דלק מטוסים, כלל לא מכזיב!"

מעבר לקו, נרגש מאד,
שמוליק שואל, "האם תקעת כבר נאד?"
זיו צוחק, משיב בשלילה.
"שמוליק! למה השאלה?"
שמוליק משיב, "הזהר מהפלצה!
זה יוצא, ממש כמו פצצה!!!"

בבוקר פרצצתי מבטן הומה,
ואני מטלפן אליך מרומא!