מחשבות על קטיעות מטרידות את מנוחתי
המילה גפיים מעורבת בהן
לרוב בשילוב עם המילה קטיעה
אלה הגפיים שלי שאני חושב עליהם.
אני בוחן אותם וחושב
'איך הם כאלה ארוכים ונקודת החיבור לגוף כל כך קטנה'
ו'באיזה קלות הם עלולים להיקטע.'
וזה קורה כל יום אבל אף אחד לא חושב על זה,
כולם מעדיפים להתעלם ולהדחיק את אפשרות הקטיעה
וכנראה רק בי המילה גפיים מעוררת חלחלה.
וכבר עדיף להיות אחרי זה, אני חושב,
שנים לאחר הקטיעה.
ולדעת שזה בא ושעברת את זה
ושלך זה כבר לא יכול לקרות.

אני מקנא באנשים שכבר עברו את הקטיעה.