עידו ווייס / שמיים שחורים |
החזיקוני בידיים סדוקות אך גם רכות.
הם ידעו בוודאות על מעשה הגבורה
שהוביל אחריו כעס נורא.
אווירה אפילה וכואבת
חיכתה לי במעגן הנשמות.
מעליי ריחפו בשקיקה
רוחות החיים המתות.
מתים מהלכים חיכו לתורם
המתחיל מחזורו בסוף העולם
ואני מטפס בסולם השקרים,
ארוכה היא הדרך אך
חסרים בה שלבים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|