היא אמרה לי שהעננים סגולים...
התחלתי להקיא!
איך אפשר לחיות בפחד בעולם הזה?
עננים שטים, רצים כמו הגלים...
הפרחים אדומים...
כבר לא בצבעים... כלום לא בצבעים... הכל מוזר...
אני לא יכולה להשתלט על הקור הזה!
הוא מתפשט, מחכה לי במיטה כמו פרה גוססת.
הלך למקום יפה יותר, בו הפרחים ציבעונים והשמים כחולים.
זונה, כלבה, זה מה שנשאר, בפשטות המילה!
יפים האנשים האלה כל כך, רצים, ממהרים...
את חושבת שיש להם נשמה?
אין לי מושג...
אתה לא אוהב אותי, אתה רוצה אישה שלא קיימת!
אישה שמתה מזמן, אישה חלולה, בלי נשמה...
את בלונדינית קשה, לא נותנת!
למה הלכת אז?
למה לא חיכית לי? אני חיכיתי לך כמו שפוטה, חיכיתי ולא באת.
השמש מתחילה לצאת
זאת התחלה חדשה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.