|
אתה רואה אותי מזילה דמעה
דמעה של אושר
אולי כאב
אתה מביט בי
ועיניך עצובות
רואה בי משהו לא מוגדר
אני על צוק גבוה
מביטה על הנוף
מביטה עליך מקרוב
רואה בך השתקפותי
רואה בך מה שבי
הלוואי ויכולתי לתת לך יותר
את החלום הכי גדול שלך
הייתי שם בחלומך
הייתי שם איתך
הבטחת לי הבטחות
אמרת לי רק טובות
ואין זה מעניין אותך
לשמוע אותי בוכה מצער
הכאב חד וחזק
לא עובר לו בקלות
נושכת שפתיי בכדי שלא להרגיש אותו
בוכה כי אינני יכולה לתת לך מה שאתה רוצה
ואין זה מעניין אותך לשמוע ממני שרע לי
שמר לי ולא טוב
אוזניך רוצות לשמוע רק טוב
עיניך רוצות לראות רק אור
שאני אקרין מאושר
אך איך אוכל לעשות זאת אהובי?
איך אוכל להסתיר את כל המחלות שלי?
מה אוכל לעשות בכדי שלא תראה אותי ככה
במצבים כאלה... |
|
|
מתוך קריאה
עמוקה ודייקנית
של הסלוגנים
בבמה, הגעתי
למסקנה שעד היום
לא פירסמתי משהו
שהיה גם מנוסח
יפה וגם התוכן
שלו היה עמוק
ופילוסופי, אז
בגילוי מרשים
אני מביאה
בפניכם את משפט
החכמה שצץ לי
בראשי לפני זמן
מה ומלווה אותי
עד היום,
והחלטתי לחלוק
אותו עמכם: "טוב
למות בעד
בימתנו"....
טושטוש לפחות
מנסה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.