יושב לי ליד הים
על החול החם
ונורא עצוב על מה שהיני
וחושב למה זה קורה דווקא לי
הייתה לי אהבה
אך עכשיו היא נגמרה
היו לי חברים,
אך אותי הם עוזבים
חיי היו טובים
אך עכשיו הם עצובים
וכל מה שאני יכול לעשות
הוא לשבת כאן ולבכות
ופתאום אני רואה קבצן הולך,
הולך ומחייך
ופתאום אני מתחיל לצחוק
כבר לא בוכה כמו תינוק
חייו לבטח היו גרועים
בגדיו תמיד מרופטים ועלובים
מחפש אוכל בתוך פח אשפה
ומקום מגוריו גרוע משל הבהמה
שיניו אומנם היו צהובות ומלוכלכות,
אך לעולם הוא לא פחד אותן להראות
למרות נוראיות צרותיו
חיוך גדול מרוח על פניו
ואני חוזר לביתי מאושר
לא עצוב מעצמי, לא עצוב משום דבר
רק הולך עם מחשבותיי
כאשר חיוך מופיע על שפתיי |
