ראיתי אותה מבעד לדמעה
כמו שביל צהוב ישן ביער עד נושן
מובילה אותי אל ההתחלה מחזירה אותי לאותה נקודה
אני רוצה את החיים בחזרה
היא אמרה, אני רע והיא כמו שלגייה
טהורה לבנה
היינו יושבים על קפה
מסתכלים אנשים ברחוב נעים,
כמו זוג יונים שהורעלו ,
עכשיו אנחנו כמו זרים שוב שוכחים
כבר לא אוהבים.
הבדידות ששתיתי למוות ללא תחרות
העצב מנצח...
אל תקשיבו ילדים אנחנו כבר מזמן לא יודעים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.