אני מוכרח לציין שצריך לקרוא את החלק הראשון על מנת להבין את
חלק זה ולקשר בין הדברים.

הגיבור יוצא מן השירותים אל החדר ומסתכל סביבו, הוא רואה
פוסטרים שונים של סרטים ומגרד בראשו, הוא מסתכל אל השולחן
שמולו ורואה תיקייה עם ניירות בתוכה, על התיקייה רשום בעט
"תסריט מושלם" הגיבור מתחיל לחלום פלשבק הוא נראה בחדרו על
אותה הספה כשהוא כותב דברים מסוימים על דף.
הגיבור מתעורר מהחלום מרים את התיקייה ובוחן אותה, הוא לא מעיז
לפתוח אותה.
הוא ניגש אל הארון ומתלבש בשקט, לוקח את התיקייה ויורד אל
המטבח, ניגש לאימו שמיד מסתובבת אליו ואומרת בהתרגשות:

"בוקר טוב חמוד שלי".

הוא מפהק בפה פתוח ועונה בציניות:

"מה כל כך טוב בבוקר הזה"?

האם לא עונה. הוא ניגש אליה עם התיקייה בידו ושואל:

"מה זה?"

אמו נתקפת בבהלה, חוטפת את התיקייה מידו ועונה לו:

"זה כלום עזוב את זה, שב תראה טלוויזיה אני כבר באה".

היא עולה במהירות אל חדרה ומחביאה את התיקייה מתחת למיטה.
הוא מתיישב ומדליק את הטלוויזיה, ניגש אל המקרר שולף בקבוק
קולה, שותה ישירות מהפה וכשמסיים מסתכל בפרצוף חמוץ אל הבקבוק
כאילו לא מבין מה יש בתוכו.
בינתיים אמו יורדת למטה ומסתכלת עליו בפרצוף מפוחד.
היא אומרת לו:

"תקשיב ג'קי, עזוב את התיקייה הזאת, זה איזה משהו ששכחתי אצלך
בחדר אין לך מה להתעסק בזה יותר מדי".

הוא עונה לה באי סיפוק:

"של מה זה?"

היא עונה מוטרדת:

"משהו על העבודה, תקשיב, ראסי צריכה לבוא אליך עוד מעט, היא לא
יכלה לעמוד בזה שאתה עומד למות ובגלל זה היא לא באה מקודם, אבל
עכשיו כשהיא שמעה שאתה בסדר אז היא בדרך".

הוא משתאה אבל עונה לה:

"מי זאת ראסי?"

היא לא עונה, רק חוזרת לענייניה.

הוא שותק, עולה לחדר שלו בשקט, סוגר את הדלת ונכנס למקלחת.
מתפשט ונכנס להתקלח, לפתע הדלת נפתחת וראסי נכנסת למקלחת
ומפריעה לו באמצע, היא מזיזה את הוילון (מחווה קטנה לפסיכו),
הם נעמדים, פנים מול פנים, מסתכלים אחד על השני דקה ארוכה, היא
נכנסת מתחת למקלחת ומתחבקת אתו חיבוק ארוך ובוכה.
הם יוצאים מהמקלחת, שניהם במגבות ומתיישבים אחד מול השניה, היא
בוכה.
היא מוציאה לעצמה סיגריה מהתיק.
הוא שואל:

"אפשר גם אחת כזאת?"

היא נותנת לו סיגריה ושניהם מעשנים.

היא מוחה את הדמעות מעל פניה ושואלת:

"תגיד לי משהו, אם אתה לא זוכר כלום אז איך יכול להיות שאתה
זוכר שאתה מעשן?"

הוא עונה לה:

"וואלה אני באמת לא זוכר שעישנתי אבל כשהתעוררתי הרגשתי שהגוף
שלי צריך משהו וכשראיתי והרחתי מישהו מעשן אז ידעתי שזה זה,
והאמת - עכשיו כשבאת, אין לי מושג מי את, ואין לי מושג מה זה
ולמה אבל הרגשתי פשוט משהו מוזר..."
היא ממשיכה לבכות ועונה לו:

"לפני חודשיים, לפני שיצאת לטיול הקטן שלך אני ואתה היינו
חברים ג'קי שלי, אתה לא זוכר את זה?"

הוא מתעלם מהשאלה ועונה:

"אז מה אנחנו עכשיו?"

היא מתרגשת ועונה לו:

"אני עדיין אוהבת אותך."

הוא מתעלם מגילוי החיבה ושואל אותה:

"תגידי, יש לך מושג על איזו תיקייה של תסריט שהייתה פה?
תסריט מושלם או משהו כזה?"

היא נבהלת ועונה:

"אמממ...לא אין לי מושג , אתה יודע מה אולי עדיף שנישאר ידידים
טוב? אני ממש צריכה ללכת עכשיו אז נדבר כבר בבית הספר ביי."

הוא נשכב על המיטה ושותק, אמא שלו נכנסת לחדר ושואלת:

"מה קרה , למה היא הלכה כל כך מהר?"

הוא עונה לה בעצב:

"לא יודע, תגידי אמא מה עם בית ספר?"

היא עונה לו:

"אין בית ספר חמודי, עכשיו החופש הגדול, בית ספר מתחיל רק עוד
חודשיים וגם ככה אני לא יודעת אם תחזור לשם."

הוא חולם. בחלומו הוא יושב איתה בחדר והם צוחקים, משיקים
בקבוקי בירה, הם מתנשקים על מיטתו ולפתע היא מרגישה באי נוחות
ושולפת מתחתיה את התיקייה ומשליכה אותה על הרצפה בביטול והם
ממשיכים במעשיהם הזדוניים.
הוא מתעורר מהחלום ותופס בראש בין שתי ידיו, הוא מסתובב וקובר
את עצמו במיטתו.