ארבל הכרמלי / חוף התקווה הטובה |
מסערת התאוות,
נצמדים הגופות
בעיניים מעורפלות,
ורואה אני אצלה במבטים
אי של אלמוגים.
כיף להסתכל בה
ולצוף אל קרבתה,
ללטפה ולהסתכל בערגה
איך היא חומקת אל שנתה,
טובלת אל ים חלומה
ושם, באצבעותיי אני סורקה
כמו הייתה אהבתי רשת דייגים,
שהביאה אותה אל חוף מבטחים,
חוף התקווה הטובה
של חופש המעוף באהבה;
בלי לבטים, בלי פחדים,
בלי ניסיונות להפיק לקחים,
בלי שאלות,
בלי לחפש תשובות;
רק ממה שיש - ליהנות
כל עוד מבקשים לחיות.
15/05/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|