יפעת דהן / כשהיא רוקדת |
העולם עומד מנגד,
עיניה נוצצות והיא מרחפת,
מרחפת לעולם קסום,
בלי מחשבות ובלי בעיות מיותרות.
רק היא והמנגינה החודרת אל נשמתה.
לשם היא בורחת,
לעולמה שלה,
עולם של ריקוד ומנגינה,
שוכחת מהבעיות, שוכחת מהצרות,
רוקדת בלי מחשבות מיותרות.
כשהיא רוקדת,
כאילו נולדה מחדש
וכל מי שעובר, עוצר, מהרהר..
נשאר, מסתכל מהופנט.
היא רוקדת מהנשמה.
אז תסבירו לי בבקשה
למה היא בוכה??
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|