[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רובי חזוני
/
ג'ק עם הסכין עם הדם

26/02/02 21:20 איטקרה, ברזיל

דטרויט בשנות השמונים הייתה מקום מסוכן לכל אחד, אבל במיוחד
לג'ק סטיבנס - לפחות כך הוא חש.
הוא לא פחד מהפושעים ששרצו אז בכל פינה, אלא דווקא מהמשטרה!
ובאמת הייתה לו סיבה לא רעה לכך  - הסכין עם הדם שהייתה לו
בכיס.
הוא בעצמו לא ממש ידע למה הוא מסתובב עם סכין בכיס, אבל היא
כל-כך התאימה לו, וגם הדם שעליה תמיד היה נראה חדש כזה - כאילו
לא מגליד לעולם.
תמיד קינן בו הפחד, שמישהו יתפוס אותו ויחשוד בו במעשים
מטורפים שלא עשה, אבל ג'ק ידע שהוא נקי, הבעייה הייתה שלא היו
לו חברים או קרובים שיכלו להעיד על כך, מכיוון שכמה שלא ניסה
להתחבר לאנשים - הם תמיד ברחו ממנו בפרצופים מבועתים. אבל ג'ק,
שאהב את הסכין שלו יותר מאת האנשים הלא נחמדים האלו, שמר את
דבר הסטייה שלו בסוד.
כל בוקר, נאלץ היה לגנוב זוג מכנסיים מחבלי הכביסה שבשכונתו,
בכדי להחליף את מכנסיו, שהסכין השובבה הייתה מכתימה בדם מידי
לילה. חייו נעו בין בריחה מאורות כחולים מהבהבים לבין שינה
טרופה ומלאת חלומות ביעותים, חלומות בהם היה שוחט ילדות
קתוליות בתולות, לבושות מדי בית-ספר תיכון.  
יום אחד, התווספה דאגה נוספת לארכיון דאגותיו, כשהמשטרה פרסמה
קלסתרון משוער של רוצח סדרתי מתועב שהיה שוחט את קורבנותיו
בסכין, הדמות המצוירת במודעות בקשת העזרה מהציבור, הייתה דומה
להפליא - לג'ק.
ג'ק ידע שימיו בחופש ספורים, כי המשטרה תחפש כעת בנרות אנשים
דומים לו, שמסתובבים עם סכינים בכיסים, ועוד עם דם! לכן התפלל
יום-יום שהמשטרה תתפוס את הרוצח האמיתי, כדי שהאנשים יפסיקו
לברוח ממנו ברחוב, אף שלא עשה כלום.
כך עברו להם כמה שבועות של חרדה, עד שיום אחד קרה לו מקרה
מפחיד.
הוא התעורר על רצפת בטון קרה בבניין נטוש, הרצפה הייתה מלאה
בדם, וכך גם הנערה הלבנה ששכבה לידו, בעיניים פקוחות. מדי
בית-הספר שלה היו שסועים כמו בטנה וחזה.
ג'ק נרעש, הפעם הוא הסתבך, הרוצח השפל הצליח לסדר אפילו אותו.
הוא קם וחיטט בכיסיו, הסכין עם הדם לא הייתה באף אחד מהם, ג'ק
נבהל, בטח הרוצח לקח אותה, חשב, הוא הרים סכין דומה לשלו
מהרצפה ויצא מהבניין...
השוטרים שארבו לו  בחוץ שמו אזיקים על ידיו הרועדות, שהגנו על
פניו כשקרס על כביש האספלט, מדמם.
השוטרים צעקו כמטורפים כשבעטו בבטנו ובראשו ההזוי.
ג'ק, שאפילו לא התנגד, הבין  שהרוצח סידר אותו.
במהלך המשפט אף-אחד לא הקשיב לו, הוא הזהיר אותם הלוך ושוב
שהרוצח האמיתי מסתובב חופשי, אך אף-אחד לא האמין לו יותר,
פניהם של האנשים בבית המשפט הזכירו לו מאד את פני האנשים שברחו
ממנו ברחובות העיר, פרט לכך שאלו שכאן לא רק שלא ברחו אלא אף
נראו כאילו אם רק יכלו, היו רודפים אחריו בכדי לדקור אותו, כמו
הרוצח האמיתי, שלרוע מזלו הפסיק את מעשי הרצח שלו בזמן המשפט,
כך שלא הייתה לו אפשרות להוכיח את חפותו.

כבר שנה עברה מאז הפעילו את המתגים ששידרו עשרות אלפי וולט
ישירות למוחו המבולבל של ג'ק, ועד עכשיו לא התבצע אף לא רצח
אחד בסכין בכל רחבי דטרויט, אך אולי הרוצח האמיתי מעדיף לשבת
בשקט, עד שהכל יירגע ואז להמשיך לשחוט.
ואולי כשזה ייקרה, אולי אז, יפסיקו לפחות להאשים את ג'ק עם
הסכין עם הדם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אז מה?
גם ידיים יש גם
לבנים וגם
לבנות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/11/03 10:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רובי חזוני

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה