ארבל הכרמלי / חדוות בשרים |
בהיותו כבול אל חבלי תשוקתו
וזעק: האם לנצח תהיה עמו,
והיא לא השיבה לו...
ובחלוף השנים
עדיין פוצח בשיר
אותו אדם עולז, רדוף תשוקה
שטרם נס ליחה.
ובערוב ימיו,
עת הטבע יחרוט בו סימניו,
עדיין ישורר על תשוקותיו
כאשר יפשפש בזיכרונותיו
© 03/09/03
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|