חגי קמרט / אל יתהלל |
סוף סוף להזיז את
הרוח.
הר חיוור, פשוט,
אפילו היו עליו סלעים
גם קוצים.
הנחלים סגדו לה יום יום
גם כשהיו חרבים.
בכל זאת
זרמו בצידו.
הר אחד הצליח סוף סוף
להזיז את הרוח.
והרוח שכחה. הצטנפה לה מאחורי
הסלעים ושתקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|