דיקלה סיני / פרח בר |
שאל לשלומה,
מעיניו ניבטו זוך ורוך
לצד קשיחות ואכזבה.
היא היתה בעיניו פרח,
פרח בר.
הוא ריצד מולה
במימד אחר
הרחק הרחק מכאן
הרחק מן ההמון הסואן.
היא היתה בעיניו פרח,
פרח בר.
ככל שפרחה ופרחה כך
גוועה בתוך עצמה...
ככל שצמחו גיבעולייה
והאדים פירייה
כך נרקבה,
ה ת פ ו ר ר ה
נבלה.
ואיש לא ידע.
פרח בר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|