תבונתי גדלה בלי תלאות
גדלתי עצמי - כמבוגר שופט אני כדין
אך הרגש נשאר בעינו
הדמיון ללא גבול - עומד בהצלפות וליטופים

ופתאום נפתחו הדרכים
ראיתי את עצמי - מסתכל לאחור ולפניי
ועכשיו לחלום אני שר
הוא גדול, מרובה - עכשיו הוא גם סותר את פניי

ואני עומד בכניסה
השמש עולה - ובקרוב תבוא ההחלטה
עכשיו אני והזמן במרוץ
לא רוצה עוד לרוץ - עייפתי מניקור וצליל דבורה

השעון לא יחזיר מחוגיו
וזה לא משנה - זינקתי ואקרע את הסרטון
כי אני מסחרר חלומות
ואני עוד רק נער - בסוף אפקח עיני גם אל האור