[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אודי נוקד
/
מסע בחלום

אמצע הלילה... אין ירח... מדבר... מלא כוכבים... לא רואה
ממטר... איזה יופי השמים... איפה האוהל?

אני מגשש את דרכי לאוהל, נכנס, נשכב על הגב. לא נרדם.

שמש, בוקר, חם. אני קם ואוסף את הציוד. האוהל נכנס באופן נוח
לתוך תיק קטן, שנכנס לתיק הגדול שעולה בכבדות על הגב שלי בעודי
אוחז במקל. (מצחיק שאני מטייל עם מקל, אין לי באמת סיבה...)
המסע ממשיך... תמיד במדבר, מנקודת מים לנקודת מים, "לתדלק"
ולהמשיך, חי את חיי חופש...

והמדבר נפרש לפניי, במלוא הדרו, דיונות של חול צהוב, האופק
מרצד מהחום ומטשטש מעט את קו הרקיע. שמים תכולים בלי זכר לענן
נפרשים. אינסופיים וריקים. כך עד שמגיעים לואדי, מוקף בסלעים
שיורד אל נקיק צר שמצל ומקל טיפה על עומס החום. אני יורד פנימה
ומוצא גב מים שעוד לא התייבש.

הפסקה. להוריד את התיק. ממילא חם מדי בשביל ללכת. אוכל מעט
לחם, מכין קפה, ממש בדווי... השמש קופחת בשמים ואני במסתור
מחכה לערב. ופתאום אני מחליט בטירוף של מי שחי במדבר יותר מדי,
לצאת! אני לוקח את התיק ויוצא החוצה. שוב דיונות ושמים. רק
יותר חם.

יותר מדי חם!

האופק מתערפל, מחום ותשישות, ואני בטוח שזה הסוף, עשיתי טעות
ועכשיו אני אשלם, אי אפשר לנצח את המדבר פנים אל פנים... אבל
בנס, אני רואה משהו שמסיח את דעתי מהסוף הקרב, דמות. אשליה,
אבל אני נאחז בה כדי לא ליפול לחשכה שמאיימת להשתלט עליי. אני
רץ אליה ומגלה שהיא נערה. לא סתם נערה, נערה יפיפייה, שערה
ארוך וגולש, עיניה בוהקות בזוהר השמש. דז'וו. מאיפה אני מכיר
אותה? האם זאת? לא משנה... אני שולח את ידי לגעת בה, לוודא
שזאת אשליה ומתבדה! מגעה חם ומרגיע. היא אמיתית כמוני! אני
שואל בקול חלש, מי את?

היא לא עונה, רק אוחזת בידי ומוליכה אותי. כשבוי בקסם, אני
הולך אחריה. היא צועדת בקלילות על החול הרך, יחפה! מחייכת אליי
כשאני מביט בעיניה ולא מסוגל להגיד דבר. באפיסת כוחות אני מגיע
אחריה לנווה מדבר לא מוכר, שותה מהמים בהם היא משקה אותי. קולי
חוזר אליי, והתשישות מתחלפת ברעננות מהמנוחה והמים, אני פותח
את פי, אבל שוב היא מקדימה ואומרת "תישן..." ביד רכה היא עוצמת
את עיני ואני נרדם בחיקה.

אני מתעורר על מצע עלים, בתוך חורשה. לא, אני עדיין במדבר, רק
יש כמה עצים סביבי. אני רואה שנותרה עוד שעה לשקיעה. היא
נעלמה, הצילה אותי והלכה...

אני קם וממשיך, מחפש את הדרך, מוצא את עצמי וממשיך. היום עוד
לא נגמר, ויש לי הר לטפס עליו. שקט, דממה, רשרוש בחול, מסתובב,
מה יש שם? רק הרוח...

אני מגיע למרגלות ההר, נותרה עוד חצי שעה לשקיעה, אני מתחיל
לטפס, על ראש ההר יש מערה, לישון בה הלילה... ההר גבוה ותלול,
מלא בדרדרת שקשה לראות בשעות הערב, אבל זה לא מה שימנע ממני
להגיע... סוף סוף, אני מגיע אל המערה ומספיק לראות את סוף
השקיעה.

אני מתמקם ללילה, מניח את התיק, פורש את האוהל ויוצא להביט
בכוכבים לפני שאני נשכב לישון. איכשהו אני יודע שהיא מחכה לי
שם, מין דז'וו מוזר.

אני יוצא, ורואה ירח ענקי מתחיל לעלות באופק. מעבר לסלע, צללית
גופה נראית כה שייכת ועם זאת עם ייחודיות שאתה לא יכול שלא
להבחין בקיומה... אני צועד אליה. ביד חמה היא מפלחת את צינת
הלילה, נוגעת בלחיי ומלטפת. ואני כשבוי בקסם מלטף את שערה,
ומרגיש את חום גופה  הלוהט... כמו...

שמש, בוקר, חם. אני קם ואוסף את הציוד. האוהל נכנס באופן נוח
לתוך תיק קטן, שנכנס לתיק הגדול שעולה בכבדות על הגב שלי בעודי
אוחז במקל. אני מסתכל אחריי לפני שאני הולך לדרכי, ומתפלל
שהפעם, רק הפעם היא לא הייתה חלום.


הרוח מלטף את המדבר, אדם צועד לבדו עם תיק כבד ומקל. (מצחיק,
אין לו באמת סיבה ללכת עם מקל...)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני אהרוג את
ראש הממשלה
שלהם, ואתה את
כל השאר.

שמואל
איציקוביץ' חושף
עיסקה סודית בין
יגאל עמיר לבין
אדולף.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/11/03 18:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אודי נוקד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה