מעיין בכר / אהבה שנואה |
חיוך מהול בדמעה נובלת
עוטפים עצמנו באהבה למיגון
בלבנו הדיכאון על ערש דווי
כל גופינו כניגון
חושים מטושטשים זריקת רעל לחיי
האהבה אינה רק שקר הנובע משנאה
מילים יפות על להבה נצלות
עיניים אדומות צורבות
לבי כהר מוצק רגש הנקם מטפס גבוה
האדם המושלם הפך למפלצת ירוקה
בנשיקתך שואב את חום גופי
קרח מזרים עמוק לתוכי
על מיטת מסמרים אשכב בלילות
אתאבל על אהבות שנואות
אהבה רק אותנו רוצה להרוס
כל יצר אנושי בנו לרמוס
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|