[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סיון כהן
/
סוף שבוע רגיל

יש ריח של גשם באוויר.. הכביסה נרטבת מרסיסים של מים שמגיעים
מהרקיע רצוף העננים.
כלב שחור מרחרח את הדשא הקצר, מנסה למצוא חרקים איתם ישחק בשעה
הקרובה.
איש מבוגר יושב לו על המרפסת עם משקה אחרון של ערב, קורא ומחכה
שהשמש תרד.
תמונה של שבת.
ואני?
מנסה להשתלב. מנסה להיות חלק מסוף השבוע, מנסה שהחריגות שלי לא
תבלוט, שאף אחד לא ישים לב כמה רע. כמה אשמה מוטלת על כתפי,
רובצת שם ונשענת לי על הנשמה, כאילו מנסה לחנוק בכח, מנסה
להרוג.
כל בוקר מחדש, מתעוררת לסיוט המציאות, יודעת שאצטרך לחתור דרך
יום שלם, בלי להגיד את האמת. בלי להעזר. בלי לסמוך. אני לא
סומכת על אף אחד. אף אחד. לא מסוגלת. ואני כל כך צריכה שיהיה
שם מישהו שאוכל לסמוך עליו. כל כך הרבה מטען לפרוק על אדם אחד,
רק אחד, שיוכל להיות שם ולהקשיב.
ואני יודעת. את שם בשבילי, מנסה להושיט יד ולגעת לי בנשמה,
אפילו רק בקצה אצבע. רק כדי לחוש ולו במעט מה עובר עלי, עם מה
אני מתמודדת. בעיקר עם מה אני לא מתמודדת. ואת צועקת לי מעבר
למסך הנשמה השחור שלי, שאת כאן, ולא תלכי, ותהיי בשבילי גם
כשאפול, ואקום, ואפול שוב.. ואני שומעת אותך, ויודעת שאת באמת
מתכוונת, אבל לא מסוגלת לסמוך מספיק, כי אני מפחדת להפגע.
קיבלתי החלטה אתמול. החלטה שתהיה לי קשה בחיים, קשה להתמודדות.
זו החלטה שאני לא יכולה לברוח ממנה, משהו שאני חייבת לעשות.
משהו שאני רוצה לעשות. משהו שאין מנוס ממנו.
אני רוצה לפתוח דברים. לפתוח את החיים שלי בפנייך, על הטוב
שבהם וכן על הרע. אני רוצה לפתוח את עצמי בפנייך, ולתת לך
להכנס, להכיר אותי כמו שאני באמת. עד הסוף.
וזה יהיה לי קשה, וזה יהיה כואב, אני לא מבטיחה כאן פתיחות
מלאה עם השיחה הראשונה על הדברים. אני לא מבטיחה שיהיה קל,
שדברים ירוצו מהתחלה. אבל אני מבטיחה לא להפסיק. לא להשבר.
מבטיחה לנסות, וגם להצליח.
ובשביל זה, בתור התחלה, אני אצטרך אותך. אני אצטרך שגם את לא
תשברי, וגם את, ברגעים שיהיה לך קשה, תבואי ותגידי לי. ונתמודד
יחד.
אמרת לי שאת אומרת הכל. שאת רגילה לדרוש כנות מלאה על דברים.
אל תתרגלי אחרת. אני בטוחה שבכל זאת יש דברים שאת לא אומרת לי.
בואי נעשה את זה הדדי- שתינו ניתן 100% כנות.
יהיו רגעים שאני אגיד די. שאני ארצה להפסיק. אל תתני לי. תהיי
מספיק חזקה, בשבילי.
וכשיהיה לי קשה- בואי לקראתי. אל תקשי על הדברים. יכול להיות
שאני אצטרך קצת זמן לדבר. שייקח לי מעט זמן להיות מסוגלת לדבר
בלי שזה יכאב. ואני בעיקר אצטרך אותך שם.
אני כל כך שמחה שנפלת בחלקי. עד עכשיו כנראה לא ידעתי מה זו
חברות אמת, שמעבר לאהבה. לא היה אדם שעשה אותי מאושרת כל כך.
לא היה אדם ששינה אותי כל כך, ולטובה.



תמיד כאן.
אני







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איברי מין!

פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/6/01 22:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיון כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה