עיניי שוב פעם נעצמות.
כבר לא צוחק ולא בוכה.
פשוט כואב אותך לראות
ולהבין: אני דוחה.
אני אבוד בתוך עצמי,
ליבי סגור בתוך לבך
וכאבי הרב עוצמה
פשוט זורם מנשמתך.
כבר לא מבין אם כן או לא,
כבר לא מבין אם טוב או רע,
אך שוב אוהב אותך יותר,
יותר מכל בלית ברירה.
אך שוב חולם על ההווה
בידיע שאין עתיד.
עכשיו כבר אין סיבה למות,
אין כוח כדי לקרוע וריד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.