דיקלה סיני / נפש תועה |
מבטו מהוה
חיוכו תמיד מוצדק
היה טיפוס די מחושב.
היא היתה יותר מידי
מובהקת
במחשבותיה , בתחושותיה
מעולם לא נסחפה.
היה תועה
בשיפולי גופה ,
מתמכר לריח צווארה.
ידע ללטוף ידיה
לענג שפתיה ,
היתה מתפתה.
אך נפשה הציקה לה ,
נחרכה
נסדקה
ה
ת
פ
ר
ק
ה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|