רק אותך אוהב אני,
ולא אף אחת אחרת,
בלעדייך חש אנוכי עני,
נפש תועה ומיוסרת.

מיד לאחריך הייתי עם נערה,
אך תהום נפער ביני לבינה.
חסרונך מילא את החלל,
ונפשי חשה כי הולכה על ידי שולל.

לאחר הנערה, מי היה מאמין,
התאהבתי באחרת, בחתולת מין.
זה החזיק מעמד בדיוק שבוע,
כי הריק מילא אותי בשובל של געגוע.

חמדתי, מחמל נפשי, היו עוד נוספות,
במדויק כמה, לא יזכור ראשי מלא התלאות,
רק אחת אדע תמיד - כל יפהפיות תבל הנאוות מכל הקצוות,
לא תוכלנה לעולם כמוך לעורר בי תאוות.

כאשר חורז אני כעת,
נובר אני בזכרון כחפור באדמה האת,
אפילו אם עלמות אינספור יהיו לי,
איוותר אני לבדי.

על כן מתייסר אני יומם וליל על אותו הערב,
שזעמי בער בי כלהט החרב,
חשדתי בך כי אינך לי נאמנה,
ואת גרונך שיספתי בדקירת הסכין לעומקה.

רק אותך אוהב אני,
ולא אף אחת אחרת,
בלעדייך חש אנוכי עני,
נפש תועה ומיוסרת.