|
(2002 )
האש בסרט
הזכירה לי זיק של מחשבה
של אותו האדם
שהיה מלא בתשוקה
גר במקום מלא ספרים ונשמה
והעביר את השוני שלו למדינה זרה.
הוא היה זר
לא שייך
היה ייחודי
לכל הסביבה
אותו אפיינה משיכה אדירה
שאותו זוג קולנוע
העביר בצורה נפלאה.
הזכיר לי מחשבה
של עולם מופלא
רק אני ואתה
אין אף אחד בסביבה
היחידים בעולם
וזהו הרגע
שהכל מתפרק
ונשאר רק הרוגע
רוגע של גוף אחר גוף
טרוף ליד רגעות
בא לי לספר
את כל סודותיי
ללא גבולות ומעצורים
אשפוך את מכולותי
לא אעשה זאת
לא אהרוס את הרגע
אמת לא תכנס
ותהרוס את השמע
שלנו איתנו בתוך השני
האם אני זוכרת זאת? האם זה אמיתי?
כמו שאמרתי
זוכרת אני את ההרגשה
של מקום זר
ודמיון מופלא
זוכרת אותך ללא שם וקירבה
רק את ההרגשה
של זרות ותשוקה נפלאה
לא היה כמוך
האם יהיה
האם אזכר בשימך ?
האם אקשר את קיומך ? |
|
|
כל מי שקרא את
זה ימות ביום מן
הימים.
הבטחה
שתקויים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.