רוברט אלבין / אישה |
לאדונו הכעוס.
ומאז כרוכים להם יחדיו,
ההולכת על שתים, ההולך על גחונו והולכת השולל.
בימי הביניים צורף גם החתול
לשילוש המחטיא הזה.
ניחוחות זנבות חרוכים נמהלו באדי נשימתן
של נוסעות טמירות בהיכלי הזמן.
קליפות דגדוגיהן המענגים השתופפו
גם הן במקלחות הקרות, שעל רצפתן הצהיבו והכחילו
מימיהן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|