[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יש עת לאוכל ועת לשתייה
יש עת לאושר ועט לכתיבה
ובין כל אלה מחפש תשובה
אבל אני יודע שזאת העונה
עכשיו זה סתיו ועת לסתיו
עלים נושרים, העצים עירומים.
מרגיש קצת קור וקצת אפור
מרגיש וחי סתיו.

עת לסתיו זה עכשיו,
לא חשוב המצב!
סתיו עכשיו, כאן סתיו.

יש רוח חזקה, עלים נשרו
כולם הלכו להתכסות בפוך.
ורק אני נשאר בחוץ, מסתכל
ורואה-סתיו. וכאן רטוב וכאן יבש
העץ עירום והכביש מלא-כתום.

עת לסתיו זה עכשיו,
לא חשוב המצב!
סתיו עכשיו, כאן סתיו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מניתוח
הפרובוקציות של
הפרובוקטורית
אני יכול להסיק
שהפחד שלה מפני
היותה זבל הוא
מה שמניע אותה
בבוקר. זה והפחד
שצמח איזה
חצ'קון או שהיא
שטוחה.


זכריה פרויד.
מתמחה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/11/03 7:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאור גוטמנוביץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה