עיניים רודפות אחרי הלילה
שפתיים מחכות לאהבה,
ובליבי אשה קטנה יושבת
מחכה למחילה.
ויש לי כוח לסלוח לכל נפש
אך האישה תובעת נקמה.

אל המסע יצאתי בלי לשכוח,
האדמת שומרת על סודה
האהבה היא המפתח לליבה.

הידיים בוערות בחום השמש
היא צורבת את השמש בקנאה,
ואת הלב נעלתי במפתח
שלא ידע שיש גם אהבה.

ואז ביום שבו הלב הביט בה
העיניים גילו את מהותה
הרגעים הפכו פתאום לנצח
והלב פרץ אל המסע.

ועכשיו את הנפש היא עוטפת
את השברים היא חובקת אל גופה
רק הדמעות ששטפו אז את הדרך
מחזקות לי את הנעשה.

את האמת שמרתי בכספת
שלא אדע שיש רוע בליבה
ורק אני מביטה באהבה
ולא אדע לרגע מנוחה.

במלחמה הזאת אני ניצחתי
אחרי הרגע בו אני בוכה
את הכאב לא ידעתי להרגיע
וכמו אז אין בי נשימה
והרוח הייתה כה חזקה.

האהבה הגיעה לביתה.