[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עומר פורוס
/
בננות מתוקות

אוקי, אז אני מפחד. לפחות מסקנה אחת הצלחתי להסיק היום. עוד
יום עבודה עבר. עוד יום וזו אותה המסקנה שהסקתי אתמול.
הנה עוד מסקנה. כדאי שאני אדפיס את המסקנות שלי ואדביק אותם על
הלוח מול העיניים. ככה לפחות אני לא אסיק את אותה המסקנה
פעמיים...

חשבתי עלייך.

הרדיו מכוון לגלגל"צ, עוד פעם הם שמים את אותם השירים בלופ
מעצבן כמו גלגל שווארמה שלא נגמר. מתיר את החגורה מעלי ובתנועת
מתלהב מעצמי, עם יד אחת על ההגה, עושה את החנייה ברוורס.
שתי נשימות, מבט חטוף בראי ואני כבר מחוץ לאוטו מסדר את עצמי
ומריח אם הבושם עוד נשאר.
ישנו הזמן המסוים הזה בלילה שבו משום מה הכל נראה כל כך פשוט,
ובבוקר זה נראה בכלל לא פשוט. וכשמגיע הרגע אני כמובן לא מנסה.
שתי שניות אחרי זה אני מתחרט ורוצה להרוג את עצמי.
עכשיו אני בדרך אלייך. מסדר שוב את המכנסיים ומריח את הריח
מהפה. הייתי צריך לחשוב פעמיים לפני שאכלתי טונה, אפילו משחת
השיניים לא עוזרת. אז מכניס עוד מסטיק. מה גם שזה נראה טוב.
ממשיך עוד שני צעדים ועוצר. לוקח נשימה, נחנק מהעשן של
האוטובוס שעבר במקום וממשיך הלאה.
אני מושך את הדלת ונכנס פנימה. גונב איזה מבט חטוף פנימה
ומתבאס כשלא רואה אותה שם.
אוף! קבענו להיפגש היום והיא לא נמצאת.
עליתי על מכשיר הריצה ובלי חשק התחלתי לרוץ. אתה ממש פדלאה,
אמרתי לעצמי. רצוי לבדוק את הקטע של הדיבור עם עצמי. אז כמובן
שאני פדלאה, אבל תירצתי את זה בזה שהיא לא מולי.
אחרי עשר דקות ושבע מאות חמישים וארבעה מטרים, אשכרה פדלאה,
ירדתי מהמכשיר לא מזיע ולא עייף, וניגשתי לשאול מישהו אם הוא
ראה אותה.
היא עוד מעט חוזרת.

מהרגע הראשון שראיתי אותך רציתי אותך.

אני זוכר שבפעם הראשונה שהגעתי מישהי הביאה לך בננות מתוקות
לאכול ואהבת את זה. אני זוכר את התגובות שלך בפעם הראשונה
שהתראינו. אני זוכר מאז כל דבר שקשור אליך.
בזמן העבודה הלכתי לחפש בננות מתוקות. כמעט והתבאסתי כשלא היה
בחנות אבל המשכתי לחפש בעוד חנויות עד שמצאתי. זה יהיה שווה את
זה, חשבתי.
עכשיו הבננות המתוקות מחכות בתיק. כשניפגש אני אגיש לך אותם
כמו זר פרחים.
ממשיך להתעמל אבל משתדל שלא להסריח, אז כמעט ולא עושה כלום. די
מטומטם אה? הרי בסופו של דבר אני בא למכון בשביל לעשות כושר,
אבל מרוב מחשבה עליך אני לא מצליח.
אחרי כמה זמן היא נכנסת לחדר.
עוברות כמה דקות ואנחנו מתראים. אני מחכה שניפגש יותר מאוחר
אבל משהו דוחק בי להגיש לך את הבננות המתוקות.
זה היה שווה את החיוך.

אני רוצה אותך אבל מפחד לנסות.

זה כמו כל דבר בחיים, צריך ללמוד לנסות, הכי הרבה נכווים ואז
לומדים לא לעשות את זה שוב. אבל איכשהו אני מנסה שוב ושוב.
והנה עכשיו אני שוב מנסה. אני אפילו יודע את זה הפעם, אבל עוד
פעם אחת בתקווה שהפעם זה יצליח. אני אשכרה חמור. עקשן, אבל
טיפש.








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-התשמע קולי,
רחוקי שלי?


-כן.

- עקב עומס,
אפשרויות העריכה
חסומות כרגע.


דוגי מנסה לדבר
עם הדפיוצר שלו
ללא הצלחה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/11/03 14:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עומר פורוס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה