מוקדש לנסיך הפרטי של כל אחד מאיתנו...

נולדת מתוך החשכה
יצאת אל האור
עדין, תמים, שקט.

כמו גוזל קטן שזה עתה בקע מן הביצה
כבר רצית לעוף
לצלול לעומק
לרוץ במרחבים
הישר אל העולם

בצרחת לידתך
שתיקה רמה הייתה
התבוננתי בך
כה קטן ושליו
מתבונן.

הו כן, עיניים של מלאך
שיודע שזמנו כאן מוגבל
ורוצה לנצל כל שנייה מהימצאו כאן

לעולם לא ראית
את המגרעות
את הרע שבדברים
רק תום וטוב לב טהור
נטפו ממך, טיפות טיפות
מעיין שאין לו סוף
מעיין גווע ולא עוד

כעת בעומדי כאן
אתן לך מנוחה אחרונה בנשיקת פרח עדינה
באהבה.