נמאס לי מהרגשות האלה,
הם כל כך כואבים,
אני רוצה להרגיש מה שחשבתי לאמיתי,
אני רוצה שתדעי על הדברים
שחשבתי לכל כך שגויים,
אני לא יכול להתעלף כמו
שיכלתי קודם,
הזמן לא יספר,
אני יודע שהוא נדם,
ואני נשאר במבוכה,
מאמין, רוצה,
אני יכול להרגיש אותך שם,
כל כך הרבה יותר להעז,
עם עיניים אדומות,
ולב מדמם,
אני מקשיב לקולות,
למנגינה הייחודית שיוצר המטאור,
והאור מסביב אומר שמספיק,
והמטאור מסיים את דרכו,
כאשר המוזיקה מגיעה נודמת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.