יוצאת מן הבית כה זוהרת וחייכנית,
חושבת על הרגע בו אפגוש בו בשנית.
הולכת לי לבצפר כדי לפגוש בחברים,
ואז אני רואה בן אדם מולי עם זר ענק של פרחים.
הוא מתקרב אליי אט אט,
ונוגע לי ביד,
מגיש לי את הפרחים
שבעצם היו ורדים ורודים ואדומים.
הוא עדיין נחבא מאחורי הזר הענק,
וכן לפתע פניו צצות והוא נותן לי ת'מבט,
יש לו בעיניים תשוקה כ"כ גדולה,
ואני שם עומדת עוד שנייה בוכה.
זה ריגש אותי שהוא זכר,
זכר שזה היום.
זה ריגש אותי שהוא אמר,
כייף לי שהגענו עד הלום.
אני כה שמחה, אפילו יותר מקודם,
אפילו הוא הספיק להוריד ממני את האודם.
הוא נתן לי נשיקה, בתשוקה כה עזה,
וזה גורם לי להריגש יותר אהובה.
אני עומדת שם, מול הבחור שהביא לי ת'וורדים,
וחושבת לעצמי,
אוה! מה עוד יכולים להביא לי החיים?!
אני מרגישה כ"כ בכייף כשיש לי אותך, אהוב שלי
אני מרגישה את זה בלב, ורוצה אותך לנצח איתי! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.