ממש כמו פתיל אש
קל לי להביט בך.
להבה שמתפשטת ומושכת את עיניי.
וכל ימי,חיי מוזרות,
מחשבות על מה זה אהבה.


אתה ממש כמו נר חדש ממש חייבת לאהוב אותך.
כשפשוט מדליקים.
וכל חיי חייתי באזיקי עצב ודיכאון.
דיכאון ששום כדור לא שיחרר.
וכשאותך הדלקתי
כאילו כלום לא היה.

ושלושה נרות,
אתה אני
ואהבה גדולה.
שלושתם דולקים,מאירים בי את הכל,
מרחיקים את החושך שהיה.
מבינה מה זה אהבה.
ולא מוזר,
אך לא רגיל.
וכל יום שעובר,
אתה מדליק איתי עוד פתיל...